53. לשאלת ב"כ הנאשמת 1 השיבה המומחית, שהיא מאשרת שכדי לבצע את הזיוף של החתימה, צריך לקבל את הדוגמה של אותה החתימה, א'1 (עמ' 189, שורות 2-3), וכי ישנה חשיבות לבצע הבדיקה על מסמך המקור עליו נחתמה החתימה, במיוחד אם מדובר בחתימה אחת, וכדבריה (עמ' 191, שורות 5-10):
"... החשיבות של מקור נובעת מהעובדה שכדי לראות את שטף הכתיבה שבחתימה, את ההתחלות של כתב היד, את הסיומים של כתב היד, אם יש רעדים, אם יש עצירות, אם יש אולי חריטות שנעשו לפני שכתבו, כל הדברים האלה נעלמים בצילום ולכן אנחנו משתדלים להימנע מלבדוק חתימות על גבי צילום".
--- סוף עמוד 61 ---
54. לשאלת ב"כ הנאשם 2 השיבה המומחית, שידוע לה שקיים פער של שנים בין חתימה א' לחתימה א1', מאחר וחתימת הדוגמא היא מיום 23.1.11, ואילו חתימת המחלוקת היא מיום 20.9.13, על כן ביקשה המומחית דוגמאות נוספות של חתימות המקור, וכדבריה (עמ' 193, שורות 12-16):
"אני ציירתי את דוגמאות המקור אחת לאחת כדי להתחקות אחר קו הכתיבה ולהבין את מהות הכתיבה של האדם שסיפק את הדוגמאות. זה לא שהתעלמתי מהן ובדקתי רק את חתימה א'1. יש לי גם חתימות משנת 2013, סמוך יותר לחתימת המקור" (עמ' 193, שורות 16-18).
ב"כ הנאשם 2 שאל את המומחית, אם מצבו הבריאותי של אדם יכול לשנות את דרך החתימה שלו, ותשובתה, שאכן מצב בריאותי יכול להשפיע, אך מאחר ומדובר בחפיפה בין שתי החתימות, אזי מצבו הבריאותי של החותם אינו רלבנטי (עמ' 193, שורות 20-22; 25-27; 29-30).
באי כוח הנאשמים טענו, שהתייחסותם לעדות מומחית מז"פ בעניין הזיוף באה כדי להראות את עומק הרדיפה. לטענתם, המומחית לא ידעה להעיד בביטחון שקיים זיוף של חתימת המנוחה, לא טענה שזה בטוח, "והכי גרוע", כך להגדרת הסנגורים, "הוא שלא שמענו מפיה על שיטת ההעתקה ועל ביצוע של העתקה, כשמדובר על נציגה מהמחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, שיש לה אמצעים מדעיים מהמדרגה הראשונה לגילוי שיטת זיוף". עוד נטען ע"י הסנגורים כי "בנקודה זו מדובר בחור שחור בראיות מח"ש, חור שחור שתומך היטב בטענה של בניית תיק, החור השחור הוא חוסר ניסיון ולו זעיר להוכיח את שיטת העתקה" –
גם טיעון זה של הסנגורים אין בידי לקבל: הכרעת דין זו מבוססת על חומר ראיות רב, שהוגש לבית המשפט במהלך ישיבות רבות, ולא עלה כל חשש בלבי, שמא מדובר בתיק שמח"ש או גורם אחר ניסה "לתפור" אותו לנאשמים, כהגדרת סניגוריהם. בנוגע לטיעון בדבר שיטת העתקת החתימה, נשאלה המומחית ע"י ב"כ המאשימה: "למה לא בדקת את שיטת ההעתקה, וכמה שיטות העתקה יש בכללי?", ותשובתה: "במקרה הזה מה שעניין אותי לדעת, מה שאני בדקתי זה האם קיימת העתקה, יכולים להיות שרידים להעתקה, ולפעמים גם אין שרידים להעתקה. יש כל מיני שיטות להעתקה ... עצם העובדה שהייתה העתקה זה מה שמשנה" (עמ' 195, שורות 18-25). הסנגורים הדגישו את חשיבות שיטת ההעתקה, ואילו המומחית ביטלה את חשיבותה – אילו אכן מדובר בעניין מהותי, היה על הסנגורים להגיש חוו"ד מומחה מטעמם, שמלבד בדיקת עצם הטענה שמדובר בהעתקה, יכלו להתמודד עם טיעונם בדבר חשיבות שיטת ההעתקה.