ב"כ הנאשמים טענו עוד, כי בחקירתה הנגדית טענה המומחית, שעל מנת לזייף חתימה מתוך מסמך א'1, היה על מי מהנאשמים להחזיק במסמך המסומן א'1 המקורי (פרוטוקול מיום 25.10.18, מעמ' 188 שורה 28 עד עמ' 89 שורה 4):
"ש. בעצם מה שאת אומרת בחוה"ד זה שכדי לעשות בעצם דבר כזה אני צריכה לקחת את אותה דוגמא שנקראת א'1 ושהיא כביכול תשמש לי בסיס לעשות את הזיוף?
ת. נכון
ש. ז"א שאם לא היה ביידיך א'1 אין לי איך לבצע זיוף של אותה חתימה?
ת. נכון. כדי לבצע את הזיוף אתה צריך שתהיה לך את הדוגמא של החתימה
--- סוף עמוד 62 ---
ש. אז בעצם את אומרת לי שאני חייבת בשביל לעשות את הזיוף שיהיה בידי את א'1
ת.נכון
באי כוח הנאשמים ציטטו מתוך חוו"ד המומחית כדלקמן:
"א. חתימת הטיעון המסומנת א מצומצמת בכמות ובאיכות תכונות כתיבה יחודיות להשוואה ולא אוכל לחוות דעה החלטית לגביה.
עם זאת, מצאתי כי החתימה האמורה חופפת כמעט באופן מלא לחתימת הדוגמא שסומנה על ידי א/1 לדעתי קיימת סבירות גבוהה שחתימת הטיעון היא העתקה של דוגמת חתימה א/1
ב. לא אוכל לחוות דעה לגבי רישום רת א.א שבטיעון"
באי כוח הנאשמים טענו, שקריאת התוצאות איננה ברורה, וכי יש צורך במקור כדי לזייף. עוד נטען, שהמומחית הורידה את רמת הוודאות בזיוף, מרמה של סבירות גבוהה מאוד, לרמה של סבירות גבוהה, וזאת מאחר והייתה חתימה אחת בלבד (עמ' 188, שורות 16-19).
55. באי כוח הנאשמים הוסיפו וטענו, שהמסמך המקורי א1, שהוא בקשה לצו ירושה של אחיה של המנוחה, מר דב ברטהולד אינזלר ז"ל, עליו חתומה המנוחה כמבקשת, היה מצוי בידי רשם הירושות, וכן אצל עו"ד סולומון. לאור זאת תהו הסנגורים "כיצד הגיע מסמך א1 המהווה בסיס לאישום הראשון לתיק החקירה וכיצד, אם בכלל, הגיע לידי הנאשמים ו/או מי מטעמם? במסמך המסומן נ/38 "הודעה מטעם היועמ"ש" נמסר כי ביום 22.6.16 נמסר עותק לב"כ עציון אביטל עו"ד כרמית נעמן לפי נוסח להלן: "לפי צו בית משפט מתמ"ש 14028-08-17" וצורף כנספח ג. וביום 22.4.18 נמסר עותק מצו הירושה לאדם בשם דניאל ככל הנראה מדובר במבקש 1 אשר שילם אגרה עבור עותק מצו הירושה". לגישת הסנגורים, יש בכל הנ"ל כדי לשלול את האפשרות שהוצגה ע"י התביעה, לפיה עוד טרם הגשת הצוואה של המנוחה לרשם הירושות, מי מהנאשמים הוציאו מתיק רשם הירושות את הבקשה של המנוחה לרשת את אחיה ברטהולד אינזלר, וכך זייפו את חתימתה של המנוחה על גבי הצוואה שהוצגה לרשם הירושות. הסנגורים טענו עוד, שהחוקר חסן נשאל בחקירתו מהיכן היה לנאשמים אותו מסמך, שאפשר להם או למי מטעמם, בהתראה כה קצרה, לזייף צוואה, והוסיפו שמדובר "תיאוריה מופרכת שהמציא לצורך הדיון, וכמובן לא נבדקה על ידו מעולם", תוך שהפנו לדבריו בחקירתו " ת. אני לא חושב שיש מסמך כזה שהיה אצלם לפני החקירה. אבל מחומר החקירה עולה שהמנוחה התחברה שנים לאמא של הנאשמים, ויתכן והיה להם מסמך שחתום אצל אמא שלהם וחתום על ידי המנוחה" (פרוטוקול מיום 7.5.19, עמ' 91, שורות 20-25). וכך בהמשך (עמ' 91, שורות 26-28):