ש. את אומרת לי שלא ראית או ידעת על התיקון שהיה בחתימה של אתי על הצוואה?
ת. נכון".
הנאשמת שינתה שוב את גרסתה, והפעם טענה, כפי שצוטט לעיל, שהיא לא ראתה ולא ידעה אודות התיקון שהיה בחתימתה של אתי על הצוואה.
שינוי גרסאותיה של הנאשמת נעשה בכל פעם שהיא מעומתת עם סתירה בדבריה, זאת תוך שימוש בטענות שונות, כגון "טעיתי", מצב רפואי, לחץ וכו'. הנאשמת עשתה עליי רושם גרוע, כפי שאתייחס לכך בסוף פרק זה.
67. הבדיקות שערכה הנאשמת במסוף המשטרתי:
בחקירתה הראשונה במח"ש, ת/23, טענה הנאשמת, כי יום לאחר שקיבלה את הצוואה, היא הגיעה לעבודתה במשטרה, "והתקשרתי לקצינת חקירות ליאת מיכל דרעי, שהיא הייתה איתי תובעת בעבר" (ת/23, שורות 34-35). כבר ממילות הנאשמת הנ"ל עולה תמיהה, מדוע לכנות את ליאת כמי שהייתה "איתי תובעת בעבר", שעה שהנאשמת מעולם לא הייתה תובעת? תמיהה זו מתחזקת, מאחר
--- סוף עמוד 79 ---
והיא מזכירה את דברי משפחת יאנקיס, לפיהם הנאשמת הציגה עצמה בפניהם כתובעת משטרתית. הנאשמת המשיכה וסיפרה (ת/23, שורות 34-40):
"ואמרתי לה שאני קיבלתי ירושה ועוד לא מימשתי אותה, אני בכלל לא יודעת מה האישה הזאת ולא מכירה את הסיפור ורציתי לדעת שזה באמת משהו שלי, גם רציתי לדעת מה אמא שלי קשורה שם, היה סיפור רומנטי בין האח לאמא שלי, והתקשרתי לקצינה הזו ואמרתי שהוא טוען שהוא קרוב משפחה והיא אמרה לי שאני יבדוק אם יש לה קרוב משפחה ובדקתי וראיתי שאין והיא אמרה לי שאני יגיש תלונה והלכתי לתחנת חיפה והגשתי תלונה".
הנאשמת נשאלה על ידי החוקרת, והשיבה (ת/23, שורות 310-322):
שאלה: למה את בודקת לצרכים פרטיים? את בן אדם אינטיליגנטי, את יודעת שלא היית צריכה להיכנס?
תשובה: נכון את צודקת
"ש. כל פעם שקורה לך משהו בחיים הפרטיים את בודקת במערכת המשטרתית. זו לא פעם ראשונה, את יודעת למה אני מתכונת ואת לא בחורה טיפשה, את יודעת שיש לך את היכולת להיכנס לפרטים של אנשים, זו חדירה לפרטיות של אנשים, אסור.
תשובה: הסכמתי איתך כבר אז.
שאלה: אם יש לך חלק בזה, את מנצלת את היכולת שלך מכוח תפקידך.
תשובה: אבל כשקצין חקירות מבקש ממני. אני גם רוצה להגיד שהקוד שלי הסתובב.
שאלה: זה סיפור שכולם אומרים, לאף אחד מהשוטרים אין קשר לאדית איתן.
תשובה: לא, לא במקרה הזה.
שאלה: רצית לבדוק.
תשובה: רציתי לבדוק אם יש קרוב משפחה, ואז לפחות אדע מי היא או מה היא"
בחקירתה השלישית, ת/26, סיפרה הנאשמת: "אני רוצה שתציין משהו חשוב וזה שהתפקיד שלי בתביעות תעבורה היה לאתר נאשמים ולאתר עדים. הייתי מאתרת בכל דרך שהיא וכל כלי שהיה מאושר לי. הייתי מחפשת קשרים" (ת/26, שורות 237-239) – דבריה הנ"ל של הנאשמת מעידים הן על נגישותה למערכות המידע המשטרתיות, והן על המיומנות והניסיון שלה באיתור אנשים. כשהחוקר שאל את הנאשמת על הבדיקות שעשתה במערכת המשטרתית בנוגע לגב' רות גלסברג, השיבה "אין לי מושג ולא זוכרת למה בדקתי" (ת/26, החל משורה 242), ובהמשך אמרה "אין לי מושג, אולי איתרתי נאשם מסוים ועל הדרך היא נבדקה על ידי, לא יודעת..." (ת/26, שורה 256). כאשר הוצגו בפני הנאשמת ראיות, מהן עולה כי בדיקתה בנוגע לגב' גלסברג נעשו בזמן שגם אחיה, הנאשם 2, ערך בדיקות אודות אותה גברת באינטרנט, ענתה "אין לי מושג" (ת/26, שורה 279).