(ו) עציון אביטל לא היה חלק מראיות התביעה בתיק זה, והוא העיד מטעם ההגנה, בכדי לנסות ולשכנע את בית המשפט, שהוא אינו היורש החוקי. בין אם אקבע, שמר עציון אביטל הוא דובר אמת, ובין אם אקבע שהוא
--- סוף עמוד 98 ---
דובר שקר – אין לכך כל השפעה על ההכרעה בשאלת זיוף צוואת המנוחה ע"י הנאשמים.
(ז) יכול להיות מקרה, בו צוואה המורישה ליורש שהוא בן משפחה – תהיה מזויפת, ומקרה אחר, בו צוואה המורישה ליורש שאינו בן משפחה, אלא אדם זר – תהא צוואה חוקית ואמיתית, על כן, שאלת קיומו של אדם נוסף או אחר, הטוען לקרבה משפחתית למנוחה, וטוען להיותו יורש חוקי – אינה נוגעת כלל ועיקר, לשאלות הדורשות הכרעה בתיק הפלילי, ואין בין זהות היורשים החוקיים, ובין התיק הפלילי, ולא כלום.
(ח) הכרעת הדין הפלילית אינה מתיימרת לקבוע את זהות היורשים החוקיים של המנוחה, ולא את מספרם או חלוקת הירושה ביניהם.
(ט) בנוגע לטענות שהעלו ב"כ הצדדים, בנוגע להתנהלות מח"ש, החלטת הנבת"ם ועוד – כל אלה נטענו ארוכות בסיכומי ב"כ הצדדים, והכרעת הדין שתינתן מחר תתייחס לכל הטענות.
(י) סוף דבר – משהגעתי למסקנה, שאין כל רלבנטיות לעדותו של מר גדעון הסל, לשאלות הדורשות הכרעה בתיק הפלילי, ואין כל זיקה ו/או השלכה ו/או חשיבות לעדותו בפניי, ומאחר ושאלת זהות היורש החוקי היא שאלה נפרדת, ואינה קשורה כלל לשאלה, אם הנאשמים זייפו את צוואת המנוחה, אני דוחה את הבקשה לזימון מר גדעון הסל, והכרעת הדין תינתן במועד הקבוע מחר, 2/2/2021, שעה 09:30."
מר עציון נשאל בפניי בנוגע לקרבתו למנוחה, וכדבריו "אמא שלי, לילי הולץ לבית נרווין, ואמא של אדית, ז'נט ג'ני לבית נרווין, הן אחיות" (עמ' 369, שורות 6-7). שתיהן גדלו ברומניה, העתיקו את מגוריהן לווינה, ומשם עלו לישראל, כל אחת בזמן אחר (עמ' 369, שורות 8-9). העד הגיע לעדותו בבית המשפט מצויד במסמכים מרומניה, שתורגמו על ידי נוטריון, חוות דעת, תעודות לידה, תעודות פטירה, מספרי דרכונים (עמ' 369, שורות 10-17), תמונות משפחתיות בהן הוא עצמו מופיע, תמונות עם בן דודו המנוח, ועם דודתו ג'ני אינזלר - אמה של המנוחה (עמ' 369, שורות 26-27) – כל המסמכים הנ"ל לא הוגשו לבית המשפט, והם אינם מהווים חלק מהראיות בתיק, וההכרעות אינן קשורות במסמכים הנ"ל.
הסנגורים טענו, שמר עציון אמר שישנם עדים שיכולים לאשר שהוא קרוב משפחתה של המנוחה, אך עדים אלה לא הובאו למתן עדות בבית המשפט, וכך נשאל העד וענה (עמ' 364, שורות 4-10):