פרופ' קאקל ציין בסיכום חוות דעתו כי ניתוח המחקרים שנערכו לפני שנת 1992, מצביע על כך ש"המלצות ה - CDC שפורסמו בשנת 1992 היו מוקדמות מדי וכי משרד הבריאות בישראל פעל באורח סביר בפרסמו את המלצותיו רק בשנת 2000".
פרופ' קאקל התייחס למחקרים שעליהם התבססו הנחיות ה- CDC וציין כי מחקר הוויטמינים של מועצת המחקר הרפואי (MRC) באנגליה, שפורסם ביולי 1991 בעיתון היוקרתי The Lancet, נערך במטרה לקבוע אם תוספת של ויטמינים בתקופה הטרום התעברותית, תמנע הישנות של מומי NTD, כלומר, הופעה של מומי NTD במשפחה שבה כבר ידוע על פרט הלוקה במום מסוג זה. תוצאות המחקר היו חד-משמעיות "בהוכיחן ללא ספק כי נטילה יומיומית של 4 מ"ג חומצה פולית בתקופה הטרום - התעברות תמנע כשלושה רבעים של מקרי ההישנות". ואולם, המחקר של ה- MRC לא תוכנן להסקת מסקנות לגבי מניעה ראשונית של מומי NTD (עמ' 4 - 3 לחוו"ד פרופ' קאקל).
פרופ' קאקל סקר את המחקרים שנערכו בראשית שנות ה - 90 בעניין של הופעה ראשונית של מומי NTD, לרבות המחקר של צ'ייזל ודודס שנערך בהונגריה וצוטט בהנחיות ה - CDC, וציין שהבעייתיות במחקרים אלה מתמקדת בכך שהם נערכו ברובם על קבוצות קטנות מכדי לאפשר הסקת מסקנות מובהקות סטטיסטית. בסיכום הדברים, פרופ' קאקל ציין: "לדעתי, ההמלצות של CDC בשנת 1992 היו מוקדמות. הסיבות למסקנה זו קשורות לנושאים שלהלן (1) פערים פוטנציאליים ביכולת של חומצה פולית למנוע הישנות של NTD והיארעות ראשונה שלה; (2) המנה המתאימה של חומצה פולית באוכלוסיית הסיכון הממוצע ו-(3) המחלוקת לגבי העשרה או הוספה. פרופ' ברקאי, בחוות דעתו משנת 1994, הביע את ההסתייגויות".
פרופ' קאקל הוסיף ועמד על כך ש"בישראל קיימת השכיחות הנמוכה ביותר בעולם של NTD, ורק יפן משתווה לה. עובדה זו יכולה לשקף גם שכיחות פנימונית נמוכה בקרב יהודים וגם תזונה המכילה מינון מספק של חומצה פולית מירקות בעלי עלים ירוקים ופירות הדר ... המלצות וצווים רפואיים מנחים, במיוחד כאלה שמפורסמים על ידי רשויות לאומיות האחראיות על בריאות הציבור, חייבים להיות מבוססים על ראיות ... השאלה האם מתן תוסף או העשרת מזון היא הגישה הטובה ביותר במדינה מסוימת יכולה לקבל מענה רק כאשר קיימים נתונים לגבי מידת ההיענות הצפויה לקבלת הטיפול, ועל הפיזור באוכלוסייה של צריכת פולאטיס מתזונה. עובדות אלה מאששות את חוות דעתי לפיה המלצות ה - CDCשפורסמו בשנת 1992, היו מוקדמות מדי, וכי משרד הבריאות בישראל פעל באורח סביר בפרסמו את המלצותיו רק בשנת 2000".