79. לביסוס הטענה כי המלצה לנטילת חומצה פולית היתה בגדר פרקטיקה נוהגת במועד הרלבנטי, ד"ר ניסנקורן צירף לחוות הדעת המשלימה, מכתב מיום 9.5.1999 שנכתב על ידי ד"ר עדיה ברקאי, מהמחלקה לאם לילד ולמתבגר במשרד הבריאות לרופא המחוזי בלשכת הבריאות בחדרה, בענייננו של יילוד שנולד בינואר 1999 (ת/1). במכתב נאמר:
"אמהות לילדים עם (NTD) Neural Tube Defect, כגון ספינה ביפידה ומנינגומילוצלה, נמצאות בסיכון ללידת ילד נוסף עם ליקויים דומים במערכת העצבים המרכזית. לכן כדאי כבר עכשיו להמליץ בפני האם ליטול מדי יום חומצה פולית - 4 מ"ג ליום לקראת היריון נוסף. מחקרים הראו שנטילת כמות יומית כזו כ-3 חודשים לפני התעברות מחודשת ולפחות במשך הטרימסטר הראשון להיריון, מורידה את הסיכון ללידת תינוק עם NTD ... מגר' בתיה הרן, מנהלת אגף הרוקחות, ענתה לשאלתנו שקיים בארץ תכשיר במינון של 5 מ"ג המשווק ע"י חברת "רקח"".
אלא שהמכתב ת/1, אינו תומך בטענה בדבר קיומה של פרקטיקה של המלצה על נטילת חומצה פולית למניעת מומי NTD במועד הרלבנטי לענייננו (מרץ 1998) . מעבר לכך שהמכתב ת/1, נכתב למעלה משנה לאחר מועד ביקורה של האם אצל ד"ר ישי, הרי שאין בו כדי ללמד על קיומה של הנחייה של משרד הבריאות או פרקטיקה מקובלת של המלצה לנטילת חומצה פולית למניעה ראשונית של מומי NTD , במועד כלשהו לפני פרסום התדריך. המכתב מתייחס להמלצה לנטילת חומצה פולית לאימהות לילדים עם NTD, הנמצאות בסיכון ללידת ילד נוסף עם ליקויים דומים. זאת ועוד, מדובר על נטילת חומצה פולית במינון של 4 מ"ג ליום, מינון הגבוה פי 10 מהמינון המומלץ למניעה ראשונית של מומי NTD באוכלוסייה הכללית, שהוא 0.4 מ"ג ליום. כל שניתן ללמוד מהמכתב ת/1 לענייננו, הוא שטבליות של חומצה פולית במינונים המומלצים בהנחיות ה- CDC, אכן לא היו זמינות בארץ בעת ההיא (מאי 1999), ללמדך שלא הייתה פרקטיקה נוהגת של המלצה על נטילתן לצורך מניעת מומי NTD במועדים שלפני פרסום התדריך (אוגוסט 2000).
ד"ר ניסנקורן אישר בחקירתו הנגדית שהמכתב ת/1, עוסק בהמלצה לנטילת חומצה פולית למניעת הישנות של המום במשפחה שבה כבר ידוע על מומי NTD , והעיד: "כשיודעים שיש במשפחה כבר מקרה, נותנים את המינון הגבוה של 5 מ"ג באופן קבוע. והמקובל שאין מקרה ידוע, זה 0.4 מ"ג. זה תלוי רופא. אני תמיד נותן את המינון הגבוה" (עמ' 19 לפרוטוקול).
80. ד"ר ניסנקורן נשאל בחקירתו הנגדית על אילו פרסומים הוא הסתמך כשציין בחוות דעתו שכבר לפני שנת 1998-1999, הייתה "נורמה מקובלת למתן חומצה פולית", והשיב שהוא הסתמך על הפרסום של ה-CDC משנת 1992 (עמ' 21 לפרוטוקול). כשנשאל אם הוא יכול להצביע על פרסום נוסף הכולל המלצה לנטילת חומצה פולית למניעה ראשונית של מומי NTD, לפני הוצאת התדריך בשנת 2000, לא היה בידו להצביע על פרסום כלשהו (עמ' 20 ו- 23 לפרוטוקול).
עם זאת, ד"ר ניסנקורן, חזר והעיד כי "בארץ מה שהיה הנוהל המקובל, נתנו חומצה פולית, או 0.4 מ"ג או 5 מ"ג. אני נתתי 5 מ"ג" (עמ' 24 לפרוטוקול). כשנשאל מתי הוא התחיל לרשום באופן שגרתי לנשים שטופלו על ידו חומצה פולית למניעת מומי NTD, השיב: "אני לא זוכר לשים את האצבע, בסביבות 95', 94', 93', משהו בסביבה הזאת" (עמ' 24 לפרוטוקול). ד"ר ניסנקורן אישר אמנם שבעת ההיא, לא היו בארץ טבליות של חומצה פולית במינון של 0.4 מ"ג, אך חזר והעיד: "אני נתתי 0.5. אז מה? אין שום סיבה לא לתת לאישה מנה שהיא כפולה מהמנה הרגילה. אפשר לשבור את הכדור. אין שום בעיה... אני נתתי 5 מ"ג" (עמ' 25 לפרוטוקול).