110. לגופם של דברים - סבורה אני כי להבדיל משאלת ההתרשלות הנבחנת על פי הידע והפרקטיקה המקובלת בעולם הרפואה במועד הרלבנטי לתביעה, הרי ששאלת הקשר הסיבתי בהיבט של שיעור החמרת הסיכון או אבדן סיכויי המניעה בשל היעדר המלצה לנטילת חומצה פולית, היא שאלה מדעית - סטטיסטית שצריכה להבחן על פי הידע והמחקרים העדכניים בעת הדיון בתביעה.
111. פרופ' ברקוביץ ציין בחוות דעתו: "אשר לשיעורי ההורדה של היארעות NTD על ידי מתן חומצה פולית, אזכיר כי לחומצה הפולית אפקט תקרה - Ceiling Effect של 25% - 35%, אשר מעליו הוא איננו מונע יותר מקרים של NTD. ה - CDC האמריקאי מדווח על שיעורי יעילות נמוכים של פחות מ - 30%. לפי דיווח של ה - CDC משנת 2004, חומצה פולית מורידה את שכיחות האירעות של NTD בכ - 26% עד 28% בלבד" . פרופ' ברקוביץ התייחס למחקרים רבים ושונים שנערכו לאורך השנים בשאלת יעילות השימוש בחומצה פולית למניעת מומי NTD, ובסיכומם של דברים ציין כי מדובר בירידה בשיעור ההיארעות של מומי NTD בסביבות של 30% (חוות הדעת המשלימה, מוצג י"ג בתיק המוצגים מטעם המדינה).
המומחים מטעם הנתבעות התייחסו, בין היתר, לנתונים שפורסמו על ידי ה - CDC בשנת 2015. פרופ' הרמן ציין בהקשר זה כי : "נצפתה ירידה של 28% בשיעור מומים בתכניות עם ובלי לוודא מתן טיפול טרום הריוני, שיעור גבוה יותר של 35% נצפה בתכניות בהן ווידאו נטילת טיפול טרום הריוני לעומת שיעור נמוך יותר של 21% בתכניות ללא ווידוא טיפול זה" (עמ' 6 בחוות הדעת מוצג א' 1 בתיק המוצגים מטעם המדינה, בנוסף ראו עדות פרופ' קאקל בעמ' 90 - 91 לפרוטוקול).
בנוסף עמדו המומחים מטעם הנתבעות על כך שהסיבות להיווצרות מומי NTD הן מולטי- פקטוריאליות ומושפעות בין היתר מגורמים גנטיים, סביבתיים ותזונתיים. פרופ' ברקוביץ הפנה בהקשר זה למאמרים המצביעים על כך שגורמים גנטיים הם האחראים ברוב המקרים (70%) להיווצרות המום (מובאות 4 ו- 10 חוות הדעת, כן ראו עדות פרופ' יוגב בע"מ 144 לפרוטוקול ועדות פרופ' הרמן בעמ' 177 לפרוטוקול).
112. בהינתן שהסיבות להיווצרות מומי NTD הן מולטי - פקטוריאליות ומושפעות בין היתר מגורמים גנטיים, סביבתיים ותזונתיים, כאשר הסיבה להיווצרות המום לרוב אינה ידועה, נראה כי יש להעריך את שיעור החמרת הסיכון בשל היעדר המלצה לנטילת חומצה פולית, על בסיס נתונים סטטיסטיים ביחס לשיעור האפקטיביות של נטילת חומצה פולית במניעת מומים מסוג זה.