--- סוף עמוד 311 ---
בשימוש בסמכויות השונות שהדין מעניק לדירקטור בפעולותיו מחוץ לדירקטוריון, כגון קבלת מידע, הסתייעות באנשי מקצוע וכיוצא בהן פעולות המסייעות לדירקטור הסביר במילוי תפקידו. על הנסיבות של המערערים בעניין שלפנינו נעמוד בהמשך, שעה שנדון בפרטי ההתרשלות השונים שבהם נמצאו המערערים אחראים כלפי הבנק.
קשר סיבתי
29. קיומה של חובת זהירות והתרשלות במילויה הם שני יסודות הכרחיים לאחריות דירקטור ברשלנות. אין הם יסודות מספיקים. יסוד נוסף הוא זה שההתרשלות של הדירקטור בהפרת חובתו היא שגרמה לנזקו של הבנק. יסוד נוסף זה עוסק בקשר הסיבתי בין הפרת החובה, מזה, לבין הנזק, מזה. קשר סיבתי זה חייב לקיים שני היבטים: עובדתי ומשפטי (ראו: ע"א 1977/97 ברזני נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ [13]; ע"א 7021/99 עיזבון המנוח שלומי ויצמן ז"ל נ' סלע [14]; דנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן [15], בעמ' 742). ההיבט העובדתי (הקשר הסיבתי העובדתי) משמעותו הינה כי ההתרשלות של הדירקטור היא "הסיבה בלעדיה אין" לנזקה של החברה. משמעות הדבר הינה כי אילו הדירקטור לא התרשל, הנזק היה נמנע. ההיבט המשפטי (קשר סיבתי משפטי) אינו מתקיים אם "אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק" (סעיף 64(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). "הסיבה המכרעת" נקבעת על-פי אמות מידה משפטיות, אשר במרכזן עומדים שלושה מבחנים חלופיים (ראו: ע"א 23/61 סימון נ' מנשה [16]; ע"א 145/80 הנ"ל [11], בעמ' 146; ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה [17]; ע"א 119/86 קני בתים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, נתניה [18]; ע"א 1977/97 הנ"ל [13]). המבחן הראשון הוא מבחן הצפיות, העונה על השאלה אם הדירקטור, כדירקטור סביר, היה צריך לדעת כי התרשלות שלו תביא לנזקה של החברה. כאשר הנזק נגרם על-ידי התערבותו של גורם זר – כגון התערבותם של המנהלים בפועל את החברה – כי אז השאלה הינה אם דירקטור סביר היה צופה את תכונותיה הכלליות של התערבות זו. המבחן החלופי השני הוא מבחן הסיכון, העונה על השאלה אם הנזק שנגרם לחברה הוא בתחום הסיכון שיצרה התרשלותו של הדירקטור. כאשר גורם זר מעורב בעניין, השאלה הינה אם התערבות זו הינה בתחום הסיכון. המבחן השלישי הוא מבחן השכל הישר, העונה על השאלה אם התכונות המציינות את התרשלותו של הדירקטור תרמו בפועל להתהוותה של התוצאה המזיקה. כאשר בנושא מעורב גורם זר, השאלה הינה אם התערבותו שוללת, כעניין שבהיגיון, את קיומו של הקשר הסיבתי המשפטי (ראו ע"א 92/71 בן אריה נ' עזבון המנוח פ' ברום [19]).