4.4. מסמכים בקוריאנית (ותרגום שלהם) מן השנים הרלבנטיות לתביעת קמי וסמל"ת, בהם הצעות לקיה למנות את טלקאר במקום קמי כמפיצת כלי הרכב שלה בישראל.
4.5. תכניות עסקיות שמסרה טלקאר לקיה ובהן הצגת פעילותה העתידית של טלקאר כמפיצת כלי הרכב של קיה בישראל, אם תקבל את זכויות ההפצה במקום קמי.
4.6. פרופיל עסקי שמסרה טלקאר לקיה במהלך השנים בהן החזיקה קמי בזכויות ההפצה של רכבי קיה בישראל."
את המסמכים אשר פורטו לעיל (סעיפים 4.3–4.6 הנ"ל) יש לסווג לפחות לתשעה סוגים שונים של סודות מסחריים נפרדים:
· המסמך האמור בסעיף 4.3 הוא סוד מסחרי.
--- סוף עמוד 90 ---
את המסמכים האמורים בסעיף 4.4 תוך הצלבה למסמכים שגולו בבקשה 50, יש לסווג לחמישה סודות מסחריים נפרדים, אשר נבדלים זה מזה כדלקמן:
· הצעה שנשלחה על ידי יאנג לקיה להגדלת מכירות קיה מחודש אפריל 2005 כוללת הצעה עסקית של טלקאר;
· בקשות שנשלחו על ידי יאנג לקיה למנות את טלקאר כמפיצת כלי רכב מתוצרת קיה מיום 21.6.2006 ומיום 30.8.2006 אשר כוללות הצעה עסקית;
· נימוקים שנשלחו על ידי יאנג לקיה ביום 31.10.06 באשר ליתרון שיש לטלקאר על פני מתחרות אחרות;
· הצעה עסקית של טלקאר נשלחה על ידי יאנג לקיה ביום 18.6.2007;
· מסמכים פנימיים של קיה שנגזלו ממחשבו של יאנג ודה וואי בקשר לביצוע החלטת קיה להחליף את קמי ואשר כוללים הצעות עסקיות של טלקאר;
· הוא הדין לגבי סעיף 4.5 שיש לחלקו לשני סוגי סוד מסחרי, באשר נגזלו שתי תכניות עסקיות של טלקאר שהועברו לקיה: לשנת 2007 ולשנים 2008–2010. כל תוכנית עסקית שכזו מופרדת לפי שנים ועומדת בפני עצמה כסוד מסחרי.
· סעיף 4.6 הפרופיל העסקי של טלקאר מהווה סוד מסחרי נוסף.
בסך הכול נמצא, על פי המפורט בגילוי המסמכים מטעם התובעות, לחייב בפיצוי סטטוטורי בגין גזל של תשעה סודות מסחריים נפרדים.
252. אשר לקבצים שהועתקו ואינם עוסקים בענייני קיה, יאנג ציין בתצהירו כי חלק מפעילותו מתבצעת במדינות שאינן מקיימות קשר דיפלומטי עם ישראל וכי חלק מהמידע שנצבר במחשביו כלל רשימת לקוחות, מיזמים עסקיים ומידע, אשר נשא פני עתיד ועניינו בהזדמנויות עסקיות שונות שהיו בשלבי מימוש שונים בעת הפריצה למחשבים והעתקת תוכנם (סע' 9 ו-14 לתצהירו). בחקירתו ציין יאנג, כי מחשביו הכילו רשמת לקוחות, תיקיות ודוא"ל של החברה ומסמכים חשבונאיים, ובאותה עת בחן עסקים באלג'יריה ועיראק (עמ' 2057 לפרוטוקול). בהעדר מידע קונקרטי נוסף, יסווג מידע זה לחמישה סוגים של סוד מסחרי, האחד יכלול רשימת לקוחות, השני תיקיות ודוא"ל של החברה, השלישי מסמכים חשבונאיים, הרביעי סודות מסחריים בנוגע לעסקי דה וואי באלג'יריה והחמישי יכלול סודות מסחריים בנוגע לעסקי דה וואי בעיראק. גם אונגר העיד שנגנב מידע על טלקאר ועל חברות אחרות בבעלותו כמו עסקי הספנות Ray Shipping, וחברת בנייה, לרבות מידע על לקוחותיו ומחירים שהוא נותן לקבלנים (עמ' 1773–1774 לפרוטוקול). על כן, ובהעדר מידע קונקרטי נוסף, יש לראות גם מידע זה כשלושה סוגים של סוד מסחרי לכל אחד משלושת סוגי העסקים: עסקי טלקאר (שאינם ענייני קיה), עסקי הספנות ועסקי חברות הבנייה.
בסך הכול נמצא לזכות בפיצוי סטטוטורי שלא בענייני קיה, בגין גזל של שמונה סודות מסחריים נפרדים (לכל הפחות).
--- סוף עמוד 91 ---
253. פיצוי סטטוטורי בגין פגיעה בפרטיות – בעניין זה מציין אונגר בתצהירו, כי לו וליאנג היכרות בת למעלה מ-20 שנה, וכי יאנג ודה וואי מספקים שירותים לחברות הקשורות אליו, וברבות השנים נקשרו ביניהם גם יחסי חברות. לטענתו, במחשבי יאנג שמור מידע רב הנוגע אליו באופן אישי לרבות בעניינים פרטיים ורגישים (סע' 6 לתצהירו). יאנג מציין בתצהירו כי תיבת הדוא"ל שלו בדה וואי משמשת אותו הן להתכתבויות עסקיות והן פרטיות ללא הבחנה ביניהן, וכי במחשבי דה וואי שמור מידע רב גם עסקי וגם פרטי, של אנשים שונים, ובכלל זה מידע עסקי ופרטי של אונגר עימו יש לו הכירות של למעלה מ-20 שנה (סע' 9 לתצהירו). מדובר במאות ואולי אלפי התכתבויות שאינן בגדר סוד מסחרי, אך יש בהן פגיעה בפרטיות, בין שמדובר בהתכתבות בענייני עסקים ובין שמדובר בעניינים אישיים, כל אלו אינם נחלת הכלל, ובכללם גם אינם נחלת הנתבעים, שעיינו בו, העתיקו אותו ועשו בו שימוש ללא הרשאה חוקית. על כך העיד יאנג, שמחשבו הכיל מידע אישי, רשומות אישיות, תיקיות ודוא"ל של החברה, מסמכים חשבונאיים, והמחשבה שהנתבעים מחזיקים בכל המידע הזה היא תחושה איומה ונוראית: "it is a horrible feeling" (עמ' 2057 לפרוטוקול).
בהעדר מידע קונקרטי, נמצא לפסוק פיצוי סטטוטורי עבור אונגר ויאנג, בגין שתי פגיעות בפרטיות לכל אחד מהם, האחת בגדרי ענייני קיה (לכל אחד מהם) והשנייה פגיעה בפרטיות שנעשתה בגדר העניינים האחרים שלא בענייני קיה שנחשפו והועתקו על ידי הנתבעים (לכל אחד מהם).
אונגר ויאנג זכאים לפיכך לפיצוי סטטוטורי בגין ארבע פגיעות נפרדות בפרטיות. הואיל ומדובר בפגיעה חמורה מאוד בפרטיות, אשר נעשתה בכוונה לפגוע, ובהיקף כה עצום, נמצא לחייב בכפל פיצוי סטטוטורי בהתאם לסעיף 29א (ב)(2) לחוק הגנת הפרטיות.
254. אחד הרציונלים אשר עומדים בבסיס הפיצוי הסטטוטורי, מצוי באינטרס ההרתעה. לעניין זה נקבע בהלכת שגיא: "בבחירת סכום הפיצויים ללא הוכחת נזק שומה על בית המשפט לשים לנגד עיניו את שתי מגמות היסוד שבדיני זכויות יוצרים: האחת – פיצויו של בעל הזכות; השנייה – הרתעתם של המפר ושל מפרים פוטנציאליים אחרים [...]" (בעמ' 271). אין צורך להכביר במילים על התופעה הנפוצה של פריצה למחשבים ועבירות סייבר אשר הפכו למכה גלובלית עולמית. על רקע זה, ועל רקע ההיקף העצום של הפגיעה שנעשתה בכוונת מתכוון ותוך תכנון מראש, יש לראות בחומרה רבה את מעשי הנתבעים ולהעמיד את הפיצויים בלא הוכחת נזק על המקסימום האפשרי.
בנסיבות שלפניי, נמצא לפסוק פיצוי סטטוטורי לטלקאר ודה וואי על פי סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, בגין 25 סודות מסחריים נבדלים זה מזה אשר נגזלו מהתובעים, בסך של 2,500,000 ₪ על פי חוק עוולות מסחריות נכון ליום הגשת התביעה. הפיצוי הסטטוטורי לפי חוק הגנת
--- סוף עמוד 92 ---
הפרטיות לאונגר ויאנג יעמוד על סך של 400,000 ₪ כשהוא צמוד למדד חודש מאי 2007 עד ליום הגשת התביעה (4.7.2013), על פי סעיף 29א (ד) לחוק הגנת הפרטיות, היינו, סך של 476,800 ₪.
תביעת אונגר – סיכום
255. אבירם הודה כי פנה לחברה ההודית על מנת שתחדור למחשבי יאנג ודה וואי ולשם כך סיפק לה את פרטי ההתקשרות ("ליד") למחשבים אלו, כל זאת לבקשתו ובמימונו של אחיעד שפעל מטעם קמי וסמלת לאיסוף ראיות, לצורך חיזוק התשתית הראייתית בתביעת לוי. מצאתי לדחות את גרסת אחיעד אשר מכחיש קשר לפריצה למחשבי יאנג ודה וואי ומכחיש כי ידע שהוא עושה שימוש בתוצרי הפריצה תוך ידיעה שאלו הושגו שאופן בלתי חוקי. גרסתו של אחיעד אינה מהימנה עלי. מדובר בגרסה מופרכת, בלתי סבירה, אשר אינה מתיישבת בשום צורה עם ההיגיון והשכל הישר. הוכח לפיכך, במידת הוכחה גבוהה ובזהירות הנדרשת, כי אבירם ואחיעד היו שותפים למעשי הפריצה (גם אם אחיעד ידע רק בדיעבד מעת שקיבל את החומרים שהושגו תוך פריצה למחשבים), והיו שותפים למימון, ההעתקה, עיבוד, מיון ותרגום המסמכים והעברתם בדרך תכסיסנית בתרגיל הדואר מקוריאה לבאי כוח קמי וסמלת בידיעת שניהם (אבירם ואחיעד) כי תוצרי הפריצה הושגו באופן בלתי חוקי. בכך ביצעו אבירם ואחיעד גזל סודות מסחריים של טלקאר ודה וואי ופגיעות בפרטיות של אונגר ויאנג. מדובר בהיקף עצום של גזל סודות מסחריים ופגיעות בפרטיות שקשה מטבע הדברים להוכיח את נזקם ולעמוד על היקפם המדויק. הפיצוי הסטטוטורי כפי שנקבע לעיל הוא בבחינת מינימום בלבד בגין הסודות המסחריים שנגזלו שעליהם הצבעתי ככאלו שהוכחו קונקרטית כמפורט לעיל.
היקף ההתדיינות
256. מדובר בשתי תובענות, האחת תביעת לוי על סך של 192,500,000 ₪ והשנייה, תביעת אונגר על סך של 5,000,000 ₪. ההתדיינות בתובענות התפרסה על פני למעלה מעשר שנים, במהלכן הוגשו חמישה כתבי תביעה (כולל תיקוניהם), אשר הצריכו כתבי הגנה וכתבי תשובה בהתאמה; כ-200 בקשות ביניים (ביניהן למשל, 11 בקשות בעניין גילוי מסמכים, כללי וספציפי, עיון במסמכים ושאלונים); ניתן פסק דין בתביעה נגד קיה (כב' הש' נ' ישעיה), עליו הוגש ערעור לבית המשפט העליון אשר נדחה; ניתנו כ-280 החלטות, חלק מהן מהותיות, ועל חלקן הוגשו בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון; הוגשו כ-500 מוצגים ונספחים לתצהירים; התקיימו כ-40 ישיבות בבית המשפט, מהן כ-30 ישיבות מוקלטות לשמיעת ראיות, ותמלולן השתרע על פני כ-2,500 עמודי פרוטוקול. ההתדיינות הייתה כרוכה בהוצאות נכבדות, כגון, חוות דעת לדין הזר, הטסת עדים ובעל דין מקוריאה והוצאות שהותם בישראל, תרגומי עשרות מסמכים מקוריאנית ומאנגלית, הוצאות מתורגמנים, הקלטה ותמלול של כ-2,500 עמ' פרוטוקול. בנוסף התובעים בתביעת אונגר שילמו אגרה בסך של 65,000 ₪.
--- סוף עמוד 93 ---
הצדדים הופנו מספר פעמים לגישור בפני מגשרים שונים, אלא שאף אחד מניסיונות הגישור לא צלח. גם אנוכי ניסיתי פעמים רבות להביא את הצדדים לפשרה אשר תביא לסיום הסכסוך בשתי התובענות. לצערי הרב הדבר לא הסתייע.
אחרית דבר
257. תביעת לוי בת"א 2262/08 ות"א 8781-07-13 תביעה שכנגד (נוסח משולב מתוקן) – נדחית.
258. תביעת אונגר בת"א 8781-07-13 מתקבלת נגד נתבעים 1, 3, 4, 6 (קמי, סמלת, אחיעד לוי ואבירם הלוי). התביעה נגד נתבע 2 (מיכאל לוי) נדחית.
א. אני מחייבת את הנתבעים 1, 3, 4, 6 (אבירם, קמי, סמלת, אחיעד לוי) לשאת בפיצוי סטטוטורי לתובעים בסכום כולל של 2,976,800 ₪ נכון למועד הגשת תביעת אונגר. הסכום צמוד ונושא ריבית כחוק מיום הגשת התביעה (4.7.2013) ועד מועד התשלום בפועל.
הסכום הנ"ל ישולם לידי התובעים, מחציתו על ידי נתבע 1 (אבירם הלוי) ומחציתו על ידי הנתבעים 3, 4, 6 (קמי, סמלת ואחיעד לוי).
ב. ניתן צו מניעה האוסר על הנתבעים לעשות כל שימוש בחומרים שהושגו כתוצאה מהפריצה למחשבי יאנג ודה וואי.
ג. ניתן צו המורה לנתבעים להשמיד את כל החומרים (על עותקיהם) שהתקבלו בידיהם כתוצאה מהפריצה למחשבי יאנג ודה וואי.
259. התובעות בתביעת לוי (קמי וסמלת) ונתבעים 3, 4, 6 בתביעת אונגר (קמי סמלת ואחיעד לוי), יישאו בהוצאות ושכ"ט ב"כ אונגר, טלקאר, יאנג ודה וואי בשתי התובענות בסכום כולל של 1,500,000 ₪.
260. הנתבע 1 (אבירם הלוי) בתביעת אונגר, יישא בהוצאות ושכ"ט ב"כ התובעים (אונגר, טלקאר, יאנג ודה וואי,) בסך כולל של 170,000 ₪.
ניתן היום, כו' באדר תשפ"א (10 במרץ 2021), בהעדר הצדדים.
צילה צפת