190. לדברי אבירם, אחיעד עבד על הקבצים במשך מספר שבועות, וסיפר לו כי הוא מנסה לתרגם את המסמכים מקוריאנית באמצעות Translate Google. בסוף תהליך המיון והבדיקה סימן אחיעד מספר מוגבל של כמה עשרות מסמכים שקובצו בתיקיות על גבי המחשב הנייד והעתיק אותן על גבי הֶחְסֵן נייד (disk on key) (סעיפים 80 ו-81 לתצהירו). בשלב זה הציע אחיעד שהוא (אבירם) יטוס לקוריאה עם המחשב הנייד שעליו המסמכים והקבצים, ירכוש בקוריאה מדפסת ונייר,
--- סוף עמוד 63 ---
ידפיס מתוכו את כל המסמכים וישלח אותם משם במעטפה למשרד באי כוח הנתבעים, כך "שאלה יגיעו כביכול משום מקום, out of the blue", על מנת שעורכי הדין יסברו כי הגיעו אליהם מעובד קוריאני ממורמר ששמע על התביעה שמתנהלת בישראל (סע' 83). אבירם ביצע את המתואר לעיל והמסמכים הגיעו למשרד ב"כ הנתבעים במעטפה מקוריאה כ"מן מן השמיים" באפריל 2012 (סע' 85).
191. אין ספק שאבירם, שאינו איש טכני, לא פרץ בעצמו למחשבו של יאנג, אלא שכר לשם כך את שירותי החברה ההודית, וזו עדכנה שהם "הצליחו לחדור למחשבו של יאנג" (סעיף 72 לתצהיר אבירם), אבירם הוא שקיבל את תוצרי הפריצה, אותם 10,000 קבצים ממחשבי יאנג ודה וואי (עמ' 2092 לפרוטוקול). לשאלה אם החברה ההודית הודיעה לו שהמסמכים הושגו בפריצה השיב: "אני לא יודע אם היה, אם מישהו סיפר לי במילים, אלא פשוט באמצעים טכנולוגיים יחסית מורכבים, שאני לא יכול לחזור עליהם, המסמכים האלה הגיעו [...]" (עמ' 2092 לפרוטוקול). לשאלה איך הוא יודע שזו פריצה ולא חומר שהושג מה-Darknet, השיב כי הסיכוי שהמסמכים הללו היו, או יהיו בדארקנט, קטן מאוד. אבירם אישר שהחברה ההודית לא אמרה לו מפורשות שהמסמכים הושגו בפריצה (עמ' 2093). אולם בהמשך העיד כי איש לא היה צריך להגיד לו שהמחשבים נפרצו, "[...] אני הבנתי את הדברים האלה מתוך התוכן. המסמכים הללו שהגיעו ממחשבו של יאנג, אם מישהו יראה לי שאפשר להשיג אותם בדרך אחרת, ויוכיח לי שאפשר להשיג אותם בדרך אחרת, אני מאוד אשמח [...] זה היה היסק די ברור מתוך התוכן, כי מסמכים כאלה שהופיעו אצלי על המחשב דרך אותו ערוץ תקשורת מרוחק, בשיטה הזאת, מתוך מחשבו של יאנג, וניתן היה לראות את זה בגלל כותרות מיילים ומסמכים בקוריאנית וכיוצא באלה [...]" (עמ' 2132). בהמשך "ב[ש]יג ושיח שלי עם ההודים שהוקרא רובו בפגישות פנים אל פנים, הם אמרו לי כהאי לישנא, שהם הצליחו להיכנס לתוך המחשב של יאנג [...]" (עמ' 2133 לפרוטוקול). "בהתחלה [...] אף אחד לא אמר לי את זה, אני ראיתי את זה [...] ראיתי שהגיעו מסמכים. ולאחר מכן בפגישה עם ההודים הם אמרו לי את זה, כי אתה מדבר איתם על הדברים הללו [...]" (עמ' 2134, לפרוטוקול).