192. כאמור אבירם שינה את גרסתו לאחר שנודע לו כי התובעים מחזיקים את הקלטת שיחתו עם החוקרים הסינים, בפניהם התרברב בניסיונו הקודם בפריצה למחשבי חברה קטנה שמעורבת בתעשיית הרכב עבור לקוח שהוא יבואן רכב גדול. בחקירתו הנגדית אישר אחיעד כ"מסתבר", שבהיגד "יבואן רכב גדול" הכוונה לנתבעים: "אני חושב שזה מסתבר, אבל אני לא חושב שזה ודאי... זה ברור שאנחנו יבואן רכב, זה ברור שיאנג מעורב בתעשיית הרכב. אבל יש דברים שפחות מסתדרים. למה צריך בשביל זה להבין את התרבות הקוריאנית... יש דברים שמסתדרים, יש דברים שלא, אני מסכים שזה מסתבר, אין לי ידיעה פוזיטיבית על מה הוא דיבר פה" (עמ' 2311, לפרוטוקול). מסקנתי מהדברים והקשרם, שהאימות הוא ודאִי ולא רק מסתבר. וככל שנותר אבק ספק, תמליל שיחת אבירם עם יניב (נספח ז לתצהיר אחיעד) מסיר גם אבק זה.
אומנם, בכתב הגנתו ובתצהיר גילוי מסמכים ושאלונים הכחיש אבירם כל קשר שלו או מי מטעמו, לפריצה למחשבים, אולם האמור בתצהיר עדותו הראשית, חקירתו הנגדית ותמליל
--- סוף עמוד 64 ---
השיחה בינו ובין החוקרים הסינים מוכיחים, ללא צל של ספק, כי החברה ההודית פרצה בשליחותו למחשבי יאנג ודה וואי.
גרסת אבירם כאמור שונתה לאחר שגילה כי הוקלט ללא ידיעתו. אין ספק כי אבירם לא אמר אמת בתצהיר גילוי המסמכים ושאלונים, וברור כי שינוי הגרסה מקצה לקצה פוגם במהימנותו. אולם ההכרעה בתיק זה אינה נסמכת על גרסתו החדשה בלבד, אלא על תימוכין כגון תוכן ההקלטה, העובדה כי לכתב התביעה המתוקן בתביעת לוי צורפו מסמכים מתוך מחשבו של יאנג, כך גם בתצהיר גילוי מסמכים מטעם הנתבעים, מבלי שהוצגה על ידי הנתבעים דרך חוקית כלשהי להשגתם, ובעיקר התנהלות אחיעד עצמו וגרסתו המופרכת כפי שיפורט בהמשך.
להלן אבחן את מעורבות הנתבעים;
מעורבות לוי
193. לוי טוען בחקירתו כי ניהל את המשא ומתן עם אבירם באפריל 2011 (עמ' 577 לפרוטוקול), פגש אותו מספר פעמים, והוא באופן אישי אמר לו לפעול על פי החוק, ואף ביקש מאחיעד ואולי גם מעורכי הדין שיוודאו זאת (עמ' 590 לפרוטוקול). כן טען, כי "על זה (הדרישה ולפעולה על פי החוק – צ.צ.) היה אפילו ויכוחים לפני ההתקשרות איתו", "והם בהתחלה היה להם דעה אחרת" (עמ' 586–587 לפרוטוקול). לוי טוען, כי לא ראה את המסמכים שצורפו לתביעה המתוקנת (תביעת לוי), מעולם לא דיבר עם אבירם על פריצה למחשב של יאנג, ואין לו מושג איך השיגו את המסמכים שצורפו לתביעה המתוקנת "יש להם שיטות זה כמו קוסמות" (עמ' 606). לטענתו, גם לא ידע שמשרד עורכי דינו שילמו את שכרו של אבירם אולם, ידוע לו שאחיעד הוא זה שטיפל בתשלומים (שם). מתשובות אבירם לשאלון עולה, כי אחיעד היה איש הקשר עמו, הזמין את העבודה והסדיר את התשלומים (תש/1א, תש/1ב, סעיפים 8, 11, 27). כך עולה גם מתצהיר אבירם – אחיעד היה איש הקשר ומזמין הפריצה ואין בו זכר למעורבות לוי בעניין זה. גם אחיעד הגדיר עצמו בתצהירו כ"איש הקשר עם אבירם" (סעיף 12 לתצהירו), הוא אינו מזכיר בתצהירו ובחקירתו מעורבות כלשהי של אביו, וכך עולה גם מתמליל השיחה עם יניב (עמ' 8 לנספח ז לתצהיר אחיעד). לוי אומנם השתתף בשיחה עם אבירם, אחיעד ואודי לוי בה דובר גם על ביצוע 'עבודת סייבר' לצורך השגת ראיות, אך נראה כי בשיחה זו המשתתפים לא ירדו לפרטים (תמליל שיחת אבירם ויניב עמ' 15–17, 19 לנספח ז לתצהיר אחיעד). דומה, כי בסיכומיהם גם התובעים אינם מכוונים את טענותיהם נגד לוי. לפיכך נמצא לקבוע כי לא הוכחה מעורבות אישית של לוי בהזמנת הפריצה למחשבי יאנג ודה וואי ולהעתקת המסמכים.