207. אחיעד טוען (סע' 31 ו-33 לתצהירו), כי "בין לבין" אמר לו אבירם שהמסמכים הושגו דרך ה'דארקנט'. בחקירתו הנגדית הגרסה שונה – לא "בין לבין", אלא עד העברת המסמכים לעורכי הדין סבר כי המסמכים הושגו ממחשבו של יאנג שנזרק לפח ונמצא על ידי עובדי החברה ההודית "[...] זה היה עד שהגשנו את המסמכים. אחרי שהגשנו את המסמכים ואבירם היה
--- סוף עמוד 71 ---
צריך לענות על השאלה באופן חד משמעי וברו[ר,] מה שהוא לא הסכים לעשות עד אז, הוא ענה שהמסמכים הושגו ב-Dark-net וזה מה שאני יודע היום" (עמ' 2163 לפרוטוקול). משמע, לגרסת אחיעד – סיפור הדארקנט הומצא כסיפור כיסוי לעורכי הדין כדי שיוכלו להגיש את המסמכים לבית המשפט, משום שלא רצו לספר לעורכי הדין איך באמת השיגו את אותם מסמכים. עוד טוען אחיעד כי השגת מסמכים בדארקנט אינה עבירה פלילית ולא היה לו ספק שזה חוקי – אומנם הוא לא בדק מפורשות אם רכישה בדארקנט היא חוקית אבל סמך על הייעוץ המשפטי, כי עורכי הדין ידעו מזה ויישרו קו וכולם התקדמו עם זה (עמ' 2282–2281 לפרוטוקול). לטענתו, גם עורך הדין המתמחה בתחום הפלילי אמר לאבירם שהוא לא חשוף מבחינה פלילית בעניין הדארקנט (עמ' 2290 לפרוטוקול).
טענות אלו אינן מתיישבות עם דרך התנהלות אבירם ואחיעד בשלושת השלבים המתוארים לעיל, המלמדת באופן חד-משמעי על ניסיון להסתיר פעילות בלתי חוקית.
208. לחיזוק תאוריית הדארקנט מפנים הנתבעים לדברי אבירם בשיחה עם יניב: "אבל פורסם הם תבעו אותם [תביעת לוי – צ.צ], והם באו אליי, כאילו הקייס שלהם לא היה מוצלח אז הם באו אליי, אמרו בוא נראה מה אפשר לעשות. מה אפשר לעשות הם, לא משנה איך, אגב, זה היה דווקא דארק נט וכאלה" (עמ' 12 לתמליל נספח ז לתצהיר אחיעד). דווקא באמירה זו גילה אבירם ליניב כי הנתבעים ביקשו להשיג עבורם ראיות "לא משנה איך". אגב כך הגניב שהשיג אותם ב"דארק נט וכאלה", אולם בהמשך אמר: "[...] היה לנו ליד. היה לנו ליד". לשאלה איך הגיעו לשם השיב: "אל תשאל. פעם נשב, נדבר [...]" (עמ' 12–13 לתמליל השיחה, נספח ז לתצהיר אחיעד). האמירה "היה לנו ליד" תואמת את תיאורו של אבירם בפני החוקרים הסינים על אופן ביצוע הפריצה "אנחנו פשוט השתמשנו במה שנקרא כוח גס... אז אנחנו שלחנו להם מכתבים בדואר האלקטרוני שבסופו של דבר פתחו אותם ואז המחשב נפרץ" (עמ' 12 לתמליל נספח 7 לתצהיר אחיעד), ותואם גם את האמור בתצהירו, על פיו, רק לאחר שקיבלו פרטי התקשרות נוספים למשרדו של יאנג, הצליחה החברה ההודית לבצע את הפריצה למחשביו (סע' 55 ו-71–72 לתצהירו), כמו שנאמר – היה להם ליד. משמעות הדבר היא כי אבירם ידע היטב כיצד החברה ההודית פעלה לצורך השגת המסמכים, הכיר היטב את מתווה ודרך הפריצה באמצעות הליד גם אם לא ידע את הטכניקה המדויקת. אין כל ספק לפיכך שהוא ידע שהמסמכים לא נרכשו בדארקנט. אבירם הודה שהאמירה ליניב בעניין הדארקנט אינה נכונה ונימק: "[...] רציתי להגן עליו וגם עליי, לא רציתי למסור לו את הפרטים, אני חושב שהנסיבות ברורות באותו רגע" (עמ' 2105 לפרוטוקול). מכאן, שגם בכך אין לתמוך בגרסת הדארקנט, שכן דומה כי אבירם בשיחתו זו ניסה לטשטש בפני יניב את הפריצה למחשבים, ולכן אמר חצאי דברים. עם זאת, לאורך השיחה ביניהם מצוין פעם אחר פעם שאבירם עשה "עבודת סייבר" וחשש שמא נתפס על מעשיו הבלתי חוקיים. "עבודת סייבר" בהקשר לנושא השיחה יכול שתהא רק "עבירת סייבר".