250. כתב התביעה בתביעת לוי מפרט מספר סודות מסחריים שנגזלו מטלקאר ודה וואי על ידי התובעות באמצעות אבירם ואחיעד ואשר ניתן לסווגם כשמונה סודות מסחריים הנבדלים אחד ממשנהו כמפורט להלן:
· סעיפים 164 – 166 לתביעה כולל נספח 35 לה, המכונה על ידי התובעות מסמך שידול משנת מיום 31.12.2003 נגזל ממחשבי יאנג ודה וואי ומהווה סוד מסחרי;
· נספח 35 כולל תכנית עסקית של טלקאר בעניין כלי הרכב של דייהו, גם הוא מהווה סוד מסחרי;
--- סוף עמוד 89 ---
· בסעיף 170 לתביעת לוי נטען כי ביום 8.4.2006 יאנג ביקר במטה האזורי של KIA במזרח התיכון ואפריקה וקיים שם מגעים עם בכירים במטה, מידע זה שנגזל ממחשבי יאנג ודה וואי מהווה סוד מסחרי;
· סעיפים 171 – 177 לתביעת לוי מתארים את חוות הדעת המשפטית שנתנה ליאנג על הדין בישראל לבקשת צ'אנג ואת מכתב הלוואי שנכתב על ידי יאנג ואלו צורפו כנספחים 36 ו 37 לתביעה לאחר שנגזלו ממחשבי יאנג ודה וואי. סבורתני כי גם אם חוות הדעת אינה מהווה סוד מסחרי של דה וואי וטלקאר, הרי שמכתב הלוואי לרבות הצעת יאנג למנות את טלקאר למפיצה מהווה בוודאי סוד מסחרי;
· סעיף 178 לתביעת לוי מצטט מתוך נספח 38 לתביעה, תכתובת דוא"ל בין אונגר לבכיר בקיה בהמשך לשיחה שהתקיימה ביניהם ביום 27.9.2006 (במהלך ביקור משלחת איתור מועמדות להחלפת קיה), ואשר כוללת הצעה עסקית. תכתובת זו נגזלה ממחשבי יאנג ודה וואי ומהווה סוד מסחרי;
· המידע המפורט בסעיף 181, בדבר היות אונגר בעלים של אוניות ענק המכונות RORO להובלת כלי רכב מאסיה שיירתמו לפעילות יצוא של יונדאי-קיה, הובא לידיעת קמי וסמלת מתוך התכתבות שנגזלה במחשבי יאנג ודה וואי.
· המידע המפורט בסעיף 161 לתביעה לקוח ממסמכים שנגזלו ממחשבי יאנג וגולו על ידי בנתבעים במסגרת גילוי מסמכים. מדובר בעמלתו של יאנג בענייני קיה, מהווה גזל סוד מסחרי הן מיאנג והן מאונגר לפיכך יחושב פעמיים.
251. בנוסף, במסגרת בקשה 50 ובתצהיר גילוי מסמכים (נ/7) מיום 16.11.2014 מטעם קמי וסמלת (התובעות בתביעת לוי והנתבעות בתביעת אונגר), גולו מסמכים אשר הושגו ממחשבי יאנג ודה וואי וסווגו על ידיהם בסעיפים 4.3–4.6 לנ/7 כדלקמן:
"4.3. מסמך בקוריאנית (ותרגום שלו) ובו פירוט פעולות שבוצעו במהלך השנים הרלבנטיות לתביעת קמי וסמל"ת במטרה להעביר את זכויות ההפצה לידי טלקאר (המסמך אינו נושא תאריך);