247. התובעים טוענים שיש לחייב את הנתבעים בפיצוי סטטוטורי על מלא סכום התביעה בסך של 5,000,000 ₪ וזאת נוכח העובדה שמדובר בגניבה סיטונאית של מסמכים והיקף העולה על זה
--- סוף עמוד 88 ---
שניתן להוכיח בצורה מדויקת. בעניין הסודות המסחריים מפנים התובעים למסמכים שגולו על ידי הנתבעים במסגרת גילוי מסמכים (ת/7), והכוונה לסודות מסחריים כגון תכניות עסקיות בהצעות עסקיות, פרופיל עסקי וכיוצ"ב.
248. מכאן ליישום ההלכה ביחס לעוולה של גזל סוד מסחרי – מבחינת מועד ההפרה, יש להבחין בין מעשה הפריצה עצמו לבין פעולות גזל הסוד המסחרי והפגיעה בפרטיות שנעשו בפועל על ידי אבירם ואחיעד במשך ימים ארוכים, כחודשיים לפחות, מפברואר 2012 ועד סוף מרץ תחילת אפריל, במהלכם בוצעו העתקה, מיון ותרגום של 10,000 קבצים (סעיפים 79 ו-84 לתצהיר אבירם). לפיכך, מבחינה עובדתית מדובר באירועים רבים נפרדים של גזל סוד מסחרי. את הסודות המסחריים יש לחלק לשני סוגים עיקריים: האחד, סודות מסחריים שהיו רלוונטיים לנתבעים על מנת "לשפר את המבנה הראייתי של התיק" בתביעת לוי (עמ' 2145 לפרוטוקול) (להלן: "ענייני קיה"). הפרוט שניתן על ידי הנתבעים בענייני קיה מאפשר לסווג בנקל סוגי הפרה שונים ונפרדים. השני, סודות מסחריים בנוגע למיזמים עסקיים אחרים של דה וואי, טלקאר וחברות אחרות אשר בבעלות אונגר, כגון, מיזם עסקי של יאנג ליצוא רכבים למדינות שאין להם קשרים עם ישראל, מיזמים בקשר לחברת הספנות אשר בבעלות אונגר (סע' 6 ו-10 לתצהיר אונגר, סע' 9 לתצהיר יאנג) ועוד כיוצ"ב. בעניין זה נטען, כי המידע שנגנב ממחשבי דה וואי, כולל מידע על טלקאר, ועל עסקי הספנות של אונגר, על לקוחות של חברות הקשורות לעסקי אונגר ויאנג, תמחור מוצרים של חברות הקשורות אליהם ועוד.
כל סוג הפרה מהווה עוולה נפרדת לעניין הפיצוי הסטטוטורי. כך ראוי לנהוג, גם משיקולי מדיניות משפטית רצויה, שכן אין לקבל כי ייפסק פיצוי זהה למקרה בו נגזל מסמך אחד בלבד המהווה סוד מסחרי אחד, לעומת המקרה שבענייננו עת נחשפו ונגזלו 10,000 קבצים, הכוללים התכתבויות פרטיות וסודות מסחריים.
249. סיווג הסודות המסחריים – אחיעד הודה כאמור, כי העתיק ועיבד אלפי מסמכים והעביר לפרקליטי קמי וסמלת עשרות מהם, אשר נוגעים לתביעת לוי. גם לגרסת אחיעד, מדובר ב"סדר גודל של עשרות". עשרות משמע – מינימום עשרים (כאמור להערכתי כ-150–200 מסמכים). לצורך קביעת הסיווג ועל דרך ההמעטה, אבחן את סוגי הסוד המסחרי, על פי המעט שהודו בו הנתבעים – היינו מכוח הגילוי בכתב התביעה ובכללם נספחים 35–38 לתביעת לוי, תצהיר גילוי מסמכים (נ/7) והמסמכים שגולו במסגרת בקשה 50.