בנסיבות שלפניי, נמצא לפסוק פיצוי סטטוטורי לטלקאר ודה וואי על פי סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, בגין 25 סודות מסחריים נבדלים זה מזה אשר נגזלו מהתובעים, בסך של 2,500,000 ₪ על פי חוק עוולות מסחריות נכון ליום הגשת התביעה. הפיצוי הסטטוטורי לפי חוק הגנת
--- סוף עמוד 92 ---
הפרטיות לאונגר ויאנג יעמוד על סך של 400,000 ₪ כשהוא צמוד למדד חודש מאי 2007 עד ליום הגשת התביעה (4.7.2013), על פי סעיף 29א (ד) לחוק הגנת הפרטיות, היינו, סך של 476,800 ₪.
תביעת אונגר – סיכום
255. אבירם הודה כי פנה לחברה ההודית על מנת שתחדור למחשבי יאנג ודה וואי ולשם כך סיפק לה את פרטי ההתקשרות ("ליד") למחשבים אלו, כל זאת לבקשתו ובמימונו של אחיעד שפעל מטעם קמי וסמלת לאיסוף ראיות, לצורך חיזוק התשתית הראייתית בתביעת לוי. מצאתי לדחות את גרסת אחיעד אשר מכחיש קשר לפריצה למחשבי יאנג ודה וואי ומכחיש כי ידע שהוא עושה שימוש בתוצרי הפריצה תוך ידיעה שאלו הושגו שאופן בלתי חוקי. גרסתו של אחיעד אינה מהימנה עלי. מדובר בגרסה מופרכת, בלתי סבירה, אשר אינה מתיישבת בשום צורה עם ההיגיון והשכל הישר. הוכח לפיכך, במידת הוכחה גבוהה ובזהירות הנדרשת, כי אבירם ואחיעד היו שותפים למעשי הפריצה (גם אם אחיעד ידע רק בדיעבד מעת שקיבל את החומרים שהושגו תוך פריצה למחשבים), והיו שותפים למימון, ההעתקה, עיבוד, מיון ותרגום המסמכים והעברתם בדרך תכסיסנית בתרגיל הדואר מקוריאה לבאי כוח קמי וסמלת בידיעת שניהם (אבירם ואחיעד) כי תוצרי הפריצה הושגו באופן בלתי חוקי. בכך ביצעו אבירם ואחיעד גזל סודות מסחריים של טלקאר ודה וואי ופגיעות בפרטיות של אונגר ויאנג. מדובר בהיקף עצום של גזל סודות מסחריים ופגיעות בפרטיות שקשה מטבע הדברים להוכיח את נזקם ולעמוד על היקפם המדויק. הפיצוי הסטטוטורי כפי שנקבע לעיל הוא בבחינת מינימום בלבד בגין הסודות המסחריים שנגזלו שעליהם הצבעתי ככאלו שהוכחו קונקרטית כמפורט לעיל.
היקף ההתדיינות
256. מדובר בשתי תובענות, האחת תביעת לוי על סך של 192,500,000 ₪ והשנייה, תביעת אונגר על סך של 5,000,000 ₪. ההתדיינות בתובענות התפרסה על פני למעלה מעשר שנים, במהלכן הוגשו חמישה כתבי תביעה (כולל תיקוניהם), אשר הצריכו כתבי הגנה וכתבי תשובה בהתאמה; כ-200 בקשות ביניים (ביניהן למשל, 11 בקשות בעניין גילוי מסמכים, כללי וספציפי, עיון במסמכים ושאלונים); ניתן פסק דין בתביעה נגד קיה (כב' הש' נ' ישעיה), עליו הוגש ערעור לבית המשפט העליון אשר נדחה; ניתנו כ-280 החלטות, חלק מהן מהותיות, ועל חלקן הוגשו בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון; הוגשו כ-500 מוצגים ונספחים לתצהירים; התקיימו כ-40 ישיבות בבית המשפט, מהן כ-30 ישיבות מוקלטות לשמיעת ראיות, ותמלולן השתרע על פני כ-2,500 עמודי פרוטוקול. ההתדיינות הייתה כרוכה בהוצאות נכבדות, כגון, חוות דעת לדין הזר, הטסת עדים ובעל דין מקוריאה והוצאות שהותם בישראל, תרגומי עשרות מסמכים מקוריאנית ומאנגלית, הוצאות מתורגמנים, הקלטה ותמלול של כ-2,500 עמ' פרוטוקול. בנוסף התובעים בתביעת אונגר שילמו אגרה בסך של 65,000 ₪.