28. אכן, וכפי שצוין בעניין "הוכמן" הנ"ל בפסקי דין שונים שניתנו על ידי בתי משפט השלום נקבע, כי עיקולים שהוטלו במסגרת תיק הוצל"פ אינם בבחינת לשון רע מאחר שהם חוסים תחת ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק:
• כך, למשל, בת"א (שלום-נצרת) 3342-06-16 קנטרוביץ נ' מי-רם מים ותשתיות בע"מ (24.5.2018), עסקינן בעיקולים שהוטלו במסגרת הליך שהתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בתביעה על סכום קצוב. לבקשת הנתבע הוטלו עיקולים במסגרת תיק ההוצל"פ על זכויות התובעים בביתם, ברכב הנכה של התובע, ב-8 בנקים, במוסד לביטוח לאומי, בקרנות ההשתלמות וקופות הגמל, בהנהלת בתי המשפט, במינהל מקרקעי ישראל, ברשות הדואר ובשורה של גופים נוספים. בית המשפט קבע, כי פרסום עיקול במסגרת תיק ההוצל"פ מהווה פרסום מותר: "פרסום העיקול עליו הוחלט בידי פקיד ההוצאה לפועל, ככל שהפרסום מיוחס לזוכה שביקש אותו, מהווה פרסום על ידי בעל דין (או של בא כוחו של בעל דין, הכל לפי הענין) שנעשה תוך כדי דיון כאמור בסעיף 13(5) סיפא, וגם פרסום זה מהווה פרסום מותר אשר לא יקים עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע". (ההדגשה שלי נ' ד' מ')
• בת"א (שלום-בית שאן) 53101-05-12 כהן נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (17.12.2014) גם נפסק כי נקיטת הליכי הוצאה לפועל על ידי הבנק, לרבות תפיסת הרכב אינה מהווה לשון הרע, אלא, מדובר בפרסום מותר כמשמעותו בסעיף 13(5) לחוק:
"במקרה שלפנינו, הבנק הינו זוכה אשר פתח את הליכי ההוצאה לפועל נגד התובע, על כן, הוא יכול לחסות תחת ההגנה של סעיף 13(5) לחוק. זאת ועוד, הפסיקה אימצה מבחן מרחיב לצורך הגדרת דרכי הפרסום שעליהן תחול ההגנה המוחלטת. היא תחול לא רק על אותם דברים שנאמרו בעל פה במהלך הדיון, אלא גם על כל "צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים, לרבות כל פניה בכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של המשפט והמשמשו כהלכה" (ע"פ 364/73 זיידמן נ' מ"י, פ"ד כח(2) 620). לפיכך נראה, כי ההגנה תחול גם על כתבי טענות, תצהירים, מסמכים המוגשים לבית המשפט וכאלו שהוחלפו בין בעלי הדין לפני הגשתם לבית המשפט (ראה א' שנהר, דיני לשון הרע, שם, עמ' 199 ו- ע"פ 645/92 דורון נ' גורן (פורסם בנבו)).
משכך הם פני הדברים, אין ספק, כי הבקשות אשר הוגשו על ידי הבנק, במהלך או בסיומו של דיון משפטי, ובענייננו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, לרבות תוכנם (ראה סעיפים 47 ו-48 לסיכומי התובע)יכנס לגדר הוראות סעיף 13(5) לחוק. אי לכך, המסקנה המתקבלת היא, כי מדובר בפרסום מותר כמשמעות הדבר בסעיף 13(5) לחוק והוא בגדר הגנה מוחלטת, ועל כן אין הם יכולים לשמש עילה למשפט."