14. יתר על כן, המבקשים טענו שהמבקש היה נוכח ביום 13.1.09 במשרדי מינהל מקרקעי ישראל, שם היה יכול לקבל אישור על הזכויות הרשומות באותה עת ועל העיקולים הרשומים, ומיום זה לא בוצע כל רישום חדש. דהיינו, היה בידי המבקשים להמציא אישור על הזכויות הרשומות ועל העיקולים הרשומים במינהל מקרקעי ישראל נכון ליום 13.1.09, ולפיו, אילו היתה נכונה טענתם, היה בידם להוכיח שבעת שניתנו ההחלטות לא היו רשומים עיקולים בספרי מינהל מקרקעי ישראל. המבקשים לא הציגו שום ראיה לכך שלא היו רשומים עיקולים בספרי מינהל מקרקעי ישראל בעת מתן ההחלטות נשוא הבקשה, וגם אם העיקולים היו צריכים להימחק, אין זה משנה את העובדה שהיו רשומים עיקולים, ובמקרה זה, שההצהרה שנתנו המשיבים 1-2 לא הוכחה כבלתי נכונה.
15. המבקשים טענו בסופו של דבר שהעיקולים היחידים שהוטלו היו עיקולים שהוטלו על ידי המשיבים 1-2 שלא כדין ולכן דינם להיות מבוטלים. בנוסח אחר טענו, שלא היו רשומים "עיקולים אמיתיים". יש בכך הודאה, שאכן בעת מתן ההחלטות היו רשומים עיקולים, ועל כן ההצהרה של המשיבים 1-2 בדבר קיום עיקולים לא היתה הצהרה שקרית. יש למבקשים טענה שהעיקולים האלה הוטלו על ידי המשיבים 1-2 אבל כנראה שהכוונה היא שהם הוטלו על ידי המשיב 1, שהוא נושה ולא על ידי משיב 2 שהוא כונס נכסים, שבעקרון המבקשים אינם חייבים לו דבר. המשיב 1 רשאי להטיל עיקולים על נכסי המבקשים לגביית חוב שהם חייבים לו, גם מעבר לחוב המובטח בשעבוד, אלא שעיקול זה יהיה כפוף לשיתוף עם נושים אחרים במידה והם קיימים. העובדה שהמבקשים טוענים שדין העיקולים האלה להתבטל, אינה עושה את הצהרת המשיבים 1-2 על רישום עיקולים לשקרית. אציין, שכפי שטוענים המבקשים היום, הטענה שיש עיקולים רשומים על המקרקעין (ולא אצל הכונס), אלא שלטענתם יש לבטלם, היא טענה שנטענה על ידי המבקשים עוד לפני מתן ההחלטה, בבקשתם מיום 17.2.09. טענה זו לא התקבלה. כלומר, המצב העובדתי הנטען היום היה קיים עוד לפני מתן ההחלטה, והיה ידוע למבקשים עוד לפני מתן ההחלטה, ונטען על ידם, אלא שלא התקבל. זו אינה תרמית. לכל היותר זו יכולה להיות טענה לטעות בהחלטה מיום 8.3.09, בכך שלא קיבלתי את טענת המבקשים בעניין העיקולים. טעות בהחלטה יש לבחון בהליכי ערעור, אך לפי תוכן התיק, המבקשים לא הגישו ערעור על החלטתי זו, למרות שהגישו ערעורים על החלטות אחרות.
16. לפיכך, אני קובע שהמבקשים לא הוכיחו שההצהרה בדבר קיום עיקולים בעת מתן ההחלטה היא שקרית. כמו כן הידיעה על כך היתה בידי המבקשים לפני מתן ההחלטה, ולכל הפחות ניתן היה להשיגה בזמן הדיון בבקשה שבסופו ניתנה ההחלטה. על כן, גם אילו היה עלי לדון בבקשה במסגרת דיונית זו, דינה היה להידחות, מכיוון שלא הוכחה מירמה המצדיקה ביטול ההחלטות.