בית משפט השלום ברחובות
ת"א 39777-09-17 זגורי ואח' נ' מכון דווידסון לחינוך מדעי במכון וויצמן ואח'
תיק חיצוני: עבים
בפני
כבוד השופט ישראל פת
תובעים
1. סמדר זגורי
2. יחיאל זגורי
נגד
נתבעים
1. מכון דווידסון לחינוך מדעי במכון וויצמן
2. מכון ויצמן למדע
3. וידן – סמנכ"ל מכון דוידסון
באמצעות ב"כ עו"ד ליטל ברששת ועו"ד יובל שרמן
פסק דין
רקע כללי והצגת יריעת המחלוקת בקליפת אגוז
עניינה של התביעה שלפניי בטענות התובעים לנישולם שלא כדין ע"י הנתבעים מעסקי ההסעדה אשר ניהלו במתחם דווידסון שבמכון ויצמן, תוך פגיעה בהכנסותיהם, בציוד של העסקים ובמוניטין.
התובעים – בני זוג – סמדר זגורי (להלן: "סמדר") ובעלה, יחיאל זגורי (להלן: "יחיאל"), היו בעליהם של שני עסקי מזון במכון ויצמן – קפה סמדר וקפה גן המדע, אשר נסגרו בסופו של דבר כמפורט לקמן.
התביעה הוגשה כנגד עמותת מכון דווידסון (להלן: "מכון דווידסון"), הזרוע החינוכית של מכון ויצמן, כנגד מכון ויצמן עצמו (להלן: "מכון ויצמן") וכנגד מר אמנון וידן, מנהל כספים, תפעול ומשאבי אנוש של מכון דווידסון (להלן: "אמנון").
לטענת התובעים, אחראים הנתבעים לגרימת נזקים ממוניים, ישירים ועקיפים, אשר הובילו בסופו של יום, לסגירת עסקיהם, חיסול מקור פרנסתם וקריסתם הכלכלית. כל אלה, ללא כל הצדקה עניינית, ותוך הפרת הסכמות בע"פ שהיו בין הצדדים.
קפה סמדר – היה הראשון להיפתח בשנת 2009. זאת, על בסיס קפיטריה שפעלה במתחם קודם לכן ושנוהלה ע"י אחד בשם גיל רוטשס (להלן: "רוטשס"), כאשר סמדר עבדה תחתיו בניהול בפועל של המקום. רוטשס עזב את המקום בחודש נובמבר 2009, והנהלת המכון חיפשה גורם אשר יפעיל את המקום. לשם כך התקשר מכון דווידסון עם סמדר, באמצעות מר צביקה בר-און, מנהל כספים, תפעול ומשאבי אנוש של מכון דווידסון, באותה עת (להלן: "צביקה") בהסכם מיום 18.11.09 (להלן: "ההסכם"). בהמשך הדרך, הצטרף יחיאל לסמדר לניהול המקום, אולם לא נערכה עימו כל התקשרות פורמלית. כמו כן, ההסכם היה לשנתיים ובפועל הוארך בהתנהגות ובהסכמות שבע"פ בין הצדדים לאורך 7 שנים. לטענת התובעים, בשנת 2016, ללא כל התראה מוקדמת, ולאחר שצביקה סיים את תפקידו במכון דווידסון, מסרו הנתבעים לתובעים כי עליהם לפנות את המקום והודיעו על סיום ההתקשרות. לתובעים טענות באשר לאמיתותו ולכשרותו של ההסכם, וזאת, נוכח טענתם כי ההסכם זוייף ע"י הנתבעים.
קפה גן המדע – פעל בין השנים 2010-2013 והופעל ע"י יחיאל, אשר ניהל בפועל את המקום. המקום נפתח ללא מכרז וללא הסכם בכתב, ובעניינו היו הסכמות בעל פה בין מכון דווידסון, באמצעות צביקה, לבין סמדר. לטענת התובעים, קפה גן המדע נסגר בשנת
--- סוף עמוד 3 ---
2013, לאחר שנבנה מוזיאון במקום, ולתובעים הובטח כי בסיום תערוכת דינוזאורים שהופעלה באותה עת במקום, תינתן לתובעים אפשרות לפתיחתו של הקפה במקום חלופי – הבטחה אשר לא מומשה בסופו של דבר. כך, לטענת התובעים.
לטענת התובעים, ההסכם בכתב והסיכומים בעל פה נערכו מול צביקה, אשר היחסים בינו לבין סמדר היו טובים וסמדר סמכה עליו בכל דבר ועניין. לטענת התובעים, מיום שצביקה סיים את תפקידו במכון ואמנון מונה למלא את מקומו כמנהל הכספים של מכון דווידסון, לא הכיר אמנון בכל סיכום קודם שהיה בין סמדר לבין צביקה. כן טוענים התובעים כי אמנון התנכל להם והתנהל כמי שברצונו להיפטר מהם.
לשם הנוחות מצורפת להלן מפה להמחשה (צורף כנספח 34 לכתב התביעה):
תמצית העובדות הצריכות לעניין באופן כרונולוגי, כפי שזו הוצגה ע"י התובעים
ביום 15.11.09 הוצע לסמדר ע"י צביקה מטעם מכון דווידסון לנהל את הקפיטריה בתחום המכון.
ביום 18.11.09 – נכרת בין סמדר לבין מכון דווידסון הסכם זיכיון להפעלת הקפיטריה, ושם בית הקפה הוסב ל"קפה סמדר". יוער כי כבר במעמד חתימת ההסכם חתמה סמדר את שמה ואת שם העסק העתידי - "קפה סמדר".
במהלך שנת 2010 – לאור הצלחתו של קפה סמדר, פנו הנתבעים אל סמדר כדי שתנהל עסק הסעדה נוסף – "קפה בגן" (לימים נקרא הקפה בשם "קפה גן המדע"). העסק נפתח
--- סוף עמוד 4 ---
ללא מכרז. תחילה נוהל המקום ע"י יחיאל כקפיטריה חלבית, ובהמשך, ולבקשת צביקה, הפכו את המקום לקפיטריה בשרית. זאת, חרף הקושי הכרוך בכך והעלות הכספית הגבוהה לעניין רכישת ציוד.
במהלך שנת 2013 – ביקשו הנתבעים מהתובעים להעביר את מיקומו של קפה גן המדע, מאחר שביקשו להקים במקום את מוזיאון גן המדע ולהקים תערוכת דינוזאורים. לתובעים הובטח כי בהמשך תינתן להם האפשרות לפתוח את המקום מחדש בקומה הראשונה.
בשלהי שנת 2013 – החליטו הנתבעים לסגור את "קפה גן המדע" ולא קוימה ההבטחה האמורה. במצב הדברים כאמור, המשיכו התובעים להפעיל רק את קפה סמדר.
במהלך החודשים אפריל – מאי 2015 הודיע צביקה לסמדר על תחילת בנייה בבניין פסג"ה, כאשר במסגרת זו אמורה להתחיל בנייה של בית ספר למדעים.
במהלך חודש ספטמבר 2015 – החלו הנתבעים לבנות באזור פרויקט של בית ספר למדעים, ונחסמה החצר האחורית של קפה סמדר.
במהלך חודש ינואר 2016 – לאחר כניסתו של אמנון לתפקיד מנהל כספים במקום צביקה, הוא טען בפני התובעת כי הוא לא מאתר את ההסכם בין הצדדים, וכל שמצא היו "כמה ניירות עם מחיקות וקשקושים". לטענת התובעים, מאחר שאותו הסכם שנעשו בו מחיקות ותיקונים לא מצא חן בעייני אמנון, הוא הוציא הסכם שהיה קיים במשרדי הנתבעים (הסכם אשר נחתם בין הנתבעים לבין רוטשס, שהפעיל את הקפיטריה עובר לכניסתה של סמדר לניהול הקפיטריה, כאמור), וצירף אליו את הדף האחרון מההסכם המקורי, החתום על ידי התובעת. לטענת התובעת מדובר בזיוף. יובהר כבר כעת כי הנתבעים מכחישים את הטענה מכל וכל ומבהירים כי מעולם לא נכרת הסכם אחר, אולם על כך בהמשך הילוכנו.
ביום 31.3.16 – הודיע אמנון על פינוי מרפסת בית הקפה לטובת בנייה במתחם.
באפריל 2016 אכן פינו התובעים את המרפסת.
במהלך חודש מאי 2016 – החלו עבודות בשביל מימין לקפה סמדר.
במהלך חודש יוני 2016 - במסגרת שיחה אקראית עם ספק מכון דוידסון, נודע לתובעים כי קפה סמדר עומד להיסגר בעקבות בניית בית ספר מדעים. בניית בית הספר הייתה מלווה בהסכם עם עיריית רחובות וועד שכונת אחוזת הנשיא, ובהסכם זה נקבע עוד כי עם בנייתו של בית הספר ייבנה לצדו מרכז מסחרי. הנתבעים ידעו זאת עוד ב-2013. לטענתם של התובעים, עובדה זו התגלתה להם רק בדיעבד, לאחר שהנתבעים לא שיתפו אותם בסוד העניין.
--- סוף עמוד 5 ---
ביום 1.8.16 – ביקשו הנתבעים מהתובעים שיסגרו את קפה סמדר לתקופת הקיץ לשם ביצוע עבודות הבניה, כאשר הובטח להם כי בתום התקופה ישובו לעבוד. בפועל לא חזר הקפה לפעילות מעולם. הנתבעים לא הודיעו על סיום התקשרות או ביטול ההסכם, לא בכתב ולא בדרך אחרת.
ביום 4.9.16 (יצויין שמדובר במכתב מיום 22.8.16, המצורף כנספח 25 לכתב התביעה) – שלחו התובעים לנתבעים מכתב התראה באמצעות עו"ד עזרא אושרי מטעמם.
ביום 11.9.16 – לאחר פניית התובעים באמצעות עו"ד, קיבלו התובעים הודעה בדבר סיום ההתקשרות, לפיה עליהם לפנות את המקום בתוך 60 ימים.
ביום 15.9.16 – נשלח לתובעים מכתב מאת אמנון, ולפיו על התובעים לפנות את הציוד והמחסן באופן מיידי.
ביום 26.9.16 – גילו התובעים כי קפה סמדר נפרץ וכל הציוד נבזז ונהרס. בעקבות גילוי העניין הגישו התובעים תלונה במשטרת ישראל.
ביום 26.10.16 – התקיימה ישיבת גישור בין הצדדים, בסופה ביקשו התובעים ולהמשיך ולהפעיל את המקום.
ביום 31.10.16 – הודיעו הנתבעים לתובעים כי אין באפשרותם להמשיך ולהפעיל את קפה סמדר.
טענות הצדדים
טענות התובעים
לטענת התובעים בכתב תביעתם, ההסכם המקורי זוייף וההסכם שניתן להם, לבקשתם, ע"י אמנון והוצג ע"י שני הצדדים (נספח 1 לכתב התביעה ונספח 1 לכתב ההגנה) איננו ההסכם שנכרת בסופו של דבר בין הצדדים, וזאת, בהינתן השינויים הבאים:
ראשית, טוענים התובעים כי בסופו של כל עמוד בהסכם המקורי צירפו הצדדים את חתימותיהם בראשי תיבות: סמדר את שלה וצביקה את שלו, ואילו בסופו של ההסכם חתמו חתימות מלאות.
כמו כן, לטענת סמדר, מחקו הצדדים את השורה "והואיל והמפעיל מצהיר כי הינו בעל ידע...". עוד מחקו סמדר וצביקה את סעיפים 4.1 ו-4.3. בסעיף 4.2 נמחקו המילים "על כל נספחיו", בסעיף 4.4 פורטו השטחים בהם יכולה סמדר להשתמש, בסעיף 4.5 הוסף כי תינתן הצעת מחיר אחת לכל הזמנה קודם לקפה סמדר, ובסעיף 4.6 הוספה השורה כי הנתבעים יתחזקו, יתקנו ויטפלו בכל הציוד מטעמם. בסעיף 11 להסכם, הוסיפו סמדר
--- סוף עמוד 6 ---
וצביקה כי בנוסף לתשלומים השוטפים המושתים על הנתבעים, הם ישלמו גם חשבונות בזק. סעיף 8 (שעות הפעילות) נמחק כולו. סעיף 12 נמחק כולו וצביקה הוסיף בכתב ידו כי הקפה יורשה לקיים אירועים עד לשעה 23:30. סעיף 13 (בקרת מקררים) נמחק. סעיף 16.4 (העברת רשימת מועסקים) נמחק מההסכם. סעיף 16.7 (תלבושת אחידה) נמחק. סעיפים 21 ו-22 נמחקו מההסכם, תוך שהצדדים חתמו על יד המחיקות. כן נמחק סעיף הערבות הבנקאית, וכיו"ב.
משכך, לטענת התובעים בכתב תביעתם, ההסכם שצורף ע"י הצדדים במסגרת הנספחים מטעמם הוא הסכם מזוייף, שהועתק מההסכם עם רוטשס, כאשר להסכם זה צורף בסופו של דבר רק העמוד האחרון מההסכם המקורי בין הצדדים דנן עם חתימות הצדדים.
עוד טוענים התובעים כי העובדה שלא נדרשו במהלך השנים, ולו דרישה אחת מסעיפי ההסכם, מעידה כאחת על אי נפקות ההסכם; וההסכם האמיתי שהונהג בין הצדדים הוא הסכם בהתנהגות הלכה למעשה.
כן טוענים התובעים לנזקים שנגרמו להם בגין הפסקת ההתקשרות באופן חד צדדי בשני עסקי המזון שהופעלו על ידם, תוך גרימת נזקים לעסקים אלו, במיוחד במסגרת פינוי הציוד והשחתתו, לכאורה, ע"י הנתבעים 1-2.
התובעים טוענים לאובדן הכנסות ופגיעה במוניטין, כמפורט בדו"ח מומחית מטעמם, שבעניינו נפרט בהמשך הילוכנו.
התובעים טוענים להפרה יסודית של ההסכם ועומדים על פיצויי הפרה, פיצויים ללא הוכחת נזק, נזק שאינו ממוני, תום לב ועושק בכריתת חוזה. לטענתם של התובעים, הם הסתמכו במסגרת הקמתם של שני בתי העסק על הבטחות הנתבעים ועל מצגיהם ולכן הם זכאים לפיצויי קיום.
כן טוענים התובעים כי הנתבעים הציגו בפניהם מצג כוזב ומצג שווא. זאת, הן לגבי קפה מדע והן לעניין קפה סמדר. התובעים הסתמכו על המצג והשקיעו בציוד יקר ערך, מחסן, פרסום, שיווק ועוד. לעניין קפה גן המדע – מסרו הנתבעים לתובעים כי לאחר שתתקיים "תערוכת הדינוזאורים", יפתחו את המקום מחדש בקומה הראשונה, ובפועל לא כך קרה. לעניין קפה סמדר – ידעו הנתבעים על עבודות הבנייה כשנה קודם שהודיעו לתובעים (התובעים צירפו לתצהיר מטעמם מיום 15.11.18, כ-156 עמודי נספחים, הכוללים חומרים שהתקבלו לבקשתם ממינהל ההנדסה בעיריית רחובות, ובכללם: היתר בנייה של המוזיאון ושל בית הספר למדעים, תכניות בנייה, פרוטוקול של ישיבת הוועד המנהל של מכון ויצמן עם מהנדס העירייה ועוד).
כן נמסר לתובעים כי הם נדרשים לצאת לחופשת קיץ קצרה, אשר בסופה יחזרו. בפועל לא הוחזר בית הקפה לידיהם והמקום נסגר.
--- סוף עמוד 7 ---
התובעים טוענים כי הנתבעים התנהלו בעניינם ברשלנות, עשו עושר ולא במשפט, הפרו חובה חקוקה, ופעלו לאי קיום ההסכם מול התובעים בתום לב.
באשר לטענות האישיות כנגד אמנון הרי שבעניינו עותרים התובעים להרמת מסך בעמותה, בהתאם לתיקון 10 לחוק העמותות, המאפשר הרמת מסך לנושאי משרה בעמותה, כאשר פוגע נושא המשרה בכספי העמותה, וגורם נזקים לעמותה עקב התנהלות בלתי סבירה של נושא משרה. התובעים עותרים להרים מסך בעניינו של אמנון.
הסעדים הנדרשים ע"י התובעים:
התובעים עותרים לחיוב הנתבעים בסכומים הבאים בגין הנזק אשר נגרם להם לטענתם:
שבירת ציוד וסחורה לקפה סמדר, במסגרת פינוי הציוד שלא כדין עובר ליום 29.6.19 בעלות של 66,646 ₪
פגיעה בציוד הבשרי שנרכש עבור קפה מדע ואוחסן בקפה סמדר, במסגרת הפינוי האמור בעלות של 47,000 ₪.
פגיעה בציוד שנרכש לשם הפיכת קפה מדע לדוכנים בעלות של 59,456 ₪.
עלות המחסן בסך של 61,589 ₪.
עלות הסחורה ומוצרי המזון שהושחתו במחסן בסך של 25,352 ₪.
סה"כ הסכומים הנתבעים בגין השחתת ציוד וסחורה בסך של 260,043 ₪.
התובעים עותרים לשיפוי בגין אובדן הכנסה, בהתאם לחוות דעת שהוגשה מטעמם, בסך של 589,840 ₪.
התובעים עותרים לשיפוי בגין פגיעה במוניטין של עסקם, אשר לא נרכש בסופו של דבר ע"י זכיין אחר, בעלות של 1,161,543 ₪. זאת, בהתאם לחוות דעת מטעם התובעים.
התובעים עותרים לחיוב הנתבעים בלשון הרע שהוצא בעניינם, וזאת, ללא הוכחת נזק, בסך של 50,000 ₪.
התובעים עותרים לפיצויי קיום בהתאם לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1971 (להלן: "חוק החוזים תרופות") בסך של 384,684 ₪.
התובעים עותרים לשיפוי בגין עוגמת נפש בסך של 100,000 ₪.
--- סוף עמוד 8 ---
התובעים עותרים לשיפוי בגין הנזק הבלתי ממוני שנגרם להם (עושק בגין עריכת חוזה, הפרה יסודית, חוסר תום לב בקיום חוזה, רשלנות, הסגת גבול במיטלטלין ועוד) בסך של 450,000 ₪.
סה"כ עומדת התביעה על הסך של 2,996,067 ₪. לצורך העמדת התביעה בסמכותו העניינית של מותב זה הועמדה התביעה על הסך של 2,497,000 ₪ בלבד.
טענות הנתבעים
ההסכם שצורף לכתב התביעה הוא עותק סרוק של ההסכם המקורי המצוי במשרדו של הנתבע 3. מוכחשת טענת הזיוף מכל וכל. לא היה הסכם אחר בין הצדדים, לא נכתבו הערות בכתב ולא היתה חתימה בראשי תיבות בשולי כל עמוד להסכם.
לטענת הנתבעים, יש לייחס את הירידה בהכנסות בשנים 2014 ו-2016 להתנהלות התובעים, וכן לעובדה כי במהלך השנים נכנסו ספקים נוספים לשטח פעילות הנתבעים 1-2, באופן שהיווה תחרות לתובעים.
לטענת הנתבעים, במהלך שנת 2016 הגיעו התובעים למסקנה, כי הפעלת הקפיטריה (קפה סמדר) אינה כדאית עוד בעבורם, מסיבות שונות, וביקשו להפסיק את הפעלתה מייד עם הימצא מחליף עבורם. בשלב זה סוכם בין הצדדים כי המקום ימשיך לפעול עד שיימצא מפעיל אחר, ואף הציגו לאמנון מפעיל אחר מטעמם.
כשלושה וחצי חודשים לאחר מכן, ועוד בטרם הסתיים הליך ההתקשרות עם המפעיל החדש, ביקשו התובעים לסגור את קפה סמדר לאלתר. על אף ההתראה הקצרה נעתרו הנתבעים לבקשה לסגירת בית הקפה. ואולם, כחודש לאחר שהפסיקו התובעים להפעיל את המקום, ובעת שמכון דוידסון ואמנון כבר ניהלו הליכי משא ומתן מתקדמים עם מפעיל פוטנציאלי אחר, החליטו התובעים לחזור בהם מהודעת סיום ההתקשרות וביקשו לחזור ולהפעיל את המקום. במצב דברים זה, סירבו הנתבעים לבקשה ושלחו מכתב סיום התקשרות בהודעה מוקדמת של 60 ימים, כמתחייב בהסכם בין הצדדים.