קצרם של דברים, עניין לנו בטענה בעל פה נגד הסכם בכתב, כאשר בהתאם לסעיף 80 לפקודת הפרוצדורה האזרחית העותומנית דינה להידחות. זאת, כאמור, מעבר לכך שבמסגרת תצהירי עדותם הראשית של התובעים הם כבר אינם טוענים, כאמור, טענת זיוף, ובהינתן החובה להרמת נטל מוגבר בטענת זיוף. לכל האמור לעיל יש להוסיף, כאמור, את העדויות הקוהרנטיות והאמינות של צביקה ושל אמנון ולפיהן מעולם לא תוקן ההסכם, לעומת עדותה של סמדר הרצופה אובדני זכרון, כאמור. יתירה מכך: גם לשיטתה של סמדר, פנה אליה צביקה והציג לה את ההסכם עם רוטשס וביקש שתחתום על הסכם דומה. כלומר: אלו התנאים שמלכתחילה ביקש מכון דווידסון להחתים עליהם את סמדר. לא מצאתי כל ראיה לכך שמכון דווידסון חזר בו באיזשהו שלב מעמדתו זו, ובמיוחד בכל הנוגע לסוגיית המוניטין. כל זאת, גם בהינתן שהתובעים מודעים לכך שאין כל עילה לתביעת המוניטין בהינתן ההוראות המפורשות שלעניין במסגרת ההסכם. משכך, אין לי אלא לקבל את גרסת הנתבעים ולפיה ההסכם שהוצג על ידם הוא ההסכם היחיד שנערך בכתב בין הצדדים בכל הנוגע לקפה סמדר.
תוקפו של ההסכם בכתב וחלותו על המשך התנהלות הצדדים
בין כה וכה, כאמור, ברי כי המחלוקת בין הצדדים משתרעת ביחס להסכמות בעל פה שהיו בין הצדדים החל מתום תקופת ההסכם ושאליהן נידרש בהמשך הילוכנו.
--- סוף עמוד 27 ---
בנסיבות העניין ובשים לב לכך שלא הוכחה טענת זיוף ההסכם ובהעדר ראיות אחרות בדבר הסכמים בעל פה, המשנים את התנאים ביחס להסכם שנכרת בין הצדדים בכתב, הרי שהוראות ההסכם ממשיכות לחול, ובכלל זה, ההוראה בדבר המוניטין כמפורט לעיל.
כאמור לעיל, סע' 12.1 להסכם קובע כי ההסכם אינו מקנה לסמדר, כמפעיל, כל זכויות מוניטין, והיא אף איננה זכאית לדרוש או לתבוע כל זכות או תרופה מכל סוג שהוא בגין המוניטין או הפסד מוניטין. די בכך כדי לדחות את תביעתם של התובעים בכל הנוגע לדרישת אובדן המוניטין, אולם אדרש לסוגיה זו גם בהמשך הילוכי.
העבודות ליד קפה סמדר והמודעות של התובעים לעניין
לטענת התובעים, הנתבעים היו מודעים לעבודות הבנייה אשר היו אמורות להתבצע בסמוך לקפה סמדר והיה עליהם להתריע מראש ולהזהיר את התובעים בעניין.
הנתבעים מצידם מבהירים כי הדברים היו בידיעת התובעים גם הם.
צביקה מצהיר (בסע' 22 לתצהיר עדותו הראשית) כי הוא שוחח בעניין עם סמדר "למעלה משנתיים לפני תחילת העבודות".
התובעים מציגים את עצמם בעניין זה כאילו לא היו מודעים לחלוטין לסוגיה. קשה עד מאד להאמין שמי שחי בתוך מתחם כזה לא יודע ואינו מודע עד לרגע האחרון כי ישנה כוונה לבצע במתחם עבודות בנייה. בעניין זה אין לי אלא לקבל את עמדת הנתבעים, באמצעות צביקה, שסמדר עצמה מעידה עליו כי הוא אדם ישר ואמין. בשולי עניין זה אציין כי במסגרת הסיכומים בעל פה הודתה סמדר כי היתה מודעת לשינויים בבניין פסג"ה, בשים לב לכך שהעובדים שם היו לקוחות של קפה סמדר, אולם לא ידעה בדיוק מהו הפרויקט שאמור לקום שם (עמ' 115, ש' 3-5 לפר'). משכך, אין לי אלא לדחות את טענת התובעים בעניין זה.