247. עוד יודגש, כי סדרת תכתובות הדוא"ל אשר הומצאה ע"י הנתבעים מוכיחה את ההיפך הגמור: הנתבעים הלכו לקראת התובעים, ניסו לסייע להם בכל דרך אפשרית ולא הפנו להם את הגב בעת מצוקה.
248. בשולי הדברים אעיר כי אין לי כל ספק כי התובעים ראו את מפעל חייהם קורס לנגד עיניהם והם אף משוכנעים ובטוחים כי הנתבעים הם הגורמים לכך, אולם, כאמור לעיל, עניין זה לא הוכח. בכללי המשפט האזרחי לא די בתחושה סובייקטיבית של גרימת נזק, אלא יש צורך להרים את נטל ראיה באופן שישכנע את המותב בשיעור של למעלה מ-50% כי הצדק עם התובעים, ובמקרה דנן אין מנוס מלקבוע כי התובעים לא השכילו להרים את נטל הראיה. נהפוך הוא: עד כמה שדברים אלו תלויים בנתבעים הרי שדווקא הם השכילו להרים את נטל הראיה מבחינתם.
249. יתירה מכך: כאמור לעיל, במהלך ההוכחות התברר כי יחיאל זייף מכתב שהוצג לביהמ"ש ושהיה בו להטעות את המותב ואת הצד השני. ברי כי על תובע להגיע עם כפיים נקיות לביהמ"ש ולא כך פעלו התובעים.
בהקשר זה לא היה מנוס מבחינתי להידרש למהימנות התובעים, לסתירות בעדויותיהם ולאי אמירת האמת על ידם, כפי שפורט לעיל בהרחבה.
--- סוף עמוד 75 ---
250. סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, קובע כי "ערכה של עדות שבעל-פה ומהימנותם של עדים הם ענין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט".
251. בית המשפט העליון קובע בעניין ע"פ 9352/99, מורד יומטוביאן נ' מדינת ישראל, פ"ד נד4, 632, 644, כדלקמן:
"אכן, לא פעם, במיוחד במצבים של עדויות סותרות שאינן נתמכות כדבעי בראיות חיצוניות, האמון הניתן על-ידי בית-המשפט בעדות מסוימת מבוסס בעיקר על תחושה פנימית של בית-המשפט, הנובעת מ"אותות האמת" המתגלים מתוך "התנהגותם של העדים".
אמנם התנהגותם של העדים ומה שנחזה כאותות אמת אינם חזות הכול. החזות עלולה להטעות. היא עלולה אף להיות תחבולה ומירמה. לכן בית-המשפט צריך להזהיר את עצמו לפני שהוא מבסס עצמו רק, או בעיקר, על התנהגותו של עד. עם זאת התנהגותו של עד עשויה להיות אמצעי יעיל לקביעת מימצאים עובדתיים על-ידי בית-המשפט.
סימני אמת שיש בהם כדי להשפיע על בית-המשפט, כשהוא קובע את המימצאים העובדתיים, לא תמיד הם באים לידי ביטוי, ומכל מקום הם אינם באים לידי ביטוי מלא בפרוטוקול של המשפט. לפיכך ההתרשמות הישירה של בית-המשפט הרואה ושומע את העדים היא יתרון על פני ההתרשמות העקיפה של בית-המשפט לערעורים, שרק קורא את העדויות".