128. יצוין, כי עד חודש נובמבר 2011 היה מר לוי במעמד עוסק מורשה, אז שינה את מעמדו הפורמאלי מעוסק מורשה לחברה בע"מ, והחל מחודש נובמבר 2011 שולם למר לוי שכר כנגד הנפקת חשבוניות מס כחוק באמצעותה של חברת "לוי שדות בע"מ", חברה בבעלותו של מר לוי.
129. לטענת מר לוי, בין הצדדים נחתם הסכם למתן שירותי ניהול למשך שנה אחת, אשר הוארך אוטומטית לשנה נוספת בכל פעם, ומנוסחו בהיר ונהיר כי מדובר בהסכם העסקה בין עובד למעסיק, וההוראות בהן נטען כי אין יחסי עובד-מעסיק או כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל – הן אמירות סתמיות ללא נפקות עובדתית ומשפטית.
130. ביום 30.12.12 זומן מר לוי לשימוע בטרם החלטה על פיטורים, משלטענת המשיבה תפקידו התייתר נוכח שינויים ארגוניים במשיבה.
--- סוף עמוד 90 ---
131. ביום 7.1.13 נערך למר לוי שימוע לפני פיטורים, שם הלין על כך שלא נמצא עבורו תפקיד חלופי, אך לטענתו, דבריו נפלו על אוזניים ערלות והוא פוטר הלכה למעשה ביום 13.1.13, פיטורים שנכנסו לתוקף ב-13.3.13.
132. לטענת מר לוי, המשיבה ראתה ביחסי הצדדים כיחסי עובד-מעסיק, אך ביקשה לעטוף אותם באופן פיקטיבי תחת הגדרה של יחסי קבלן-מזמין. בחודש דצמבר 2012 אף הופק עבורו תלוש שכר לצורך פדיון מניות שרכש וצבר כחלק מההטבות שניתנו לעובדי המשיבה, ומכלול הסממנים מצביע על יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים.
133. המשיבה מצדה טענה, כי אומנם מתקיימים המבחנים שמכוחם ניתן לקבוע שבין הצדדים התקיימו יחסי עבודה לאורך כל תקופת ההתקשרות, אולם היה זה מר לוי אשר יזם ובנה את מסגרת התקשרות בין הצדדים, ואת המעבר מהעסקה כ"עובד" להתקשרות כ"קבלן עצמאי", וזאת מטעמים כלכליים שלו - קיזוז הוצאות המשק שלו. נוכח האמור, תביעתו נגועה בחוסר תום לב קיצוני, ויש לדחות את כל טענותיו לזכויות ותשלומים נוספים, תך חיובו בהוצאות משמעותיות.
פסק דינו של בית הדין האזורי
134. בפסק דינו, בית הדין האזורי דחה את התביעה במלואה. בית הדין האזורי קבע כי אמנם שררו יחסי עבודה בין הצדדים, אולם מר לוי הוא זה שביקש להתקשר עם המשיבה כנותן שירות חיצוני ולא כעובד שכיר, ועל פי דרישתו שולמה לו התמורה המוסכמת כנגד חשבונית. בהקשר זה, דחה בית הדין האזורי את גרסתו של מר לוי כי ההתקשרות במעמד של קבלן עצמאי נכפתה עליו על ידי המשיבה; נקבע כי מר לוי נהנה ממעמדו כקבלן עצמאי, וניצל זאת לשם חיסכון בתשלומי המס; לא הוכח כי מר לוי נוצל באופן כלשהו בשיעור התשלום החודשי; למר לוי שולמו במסגרת התשלום החודשי רכיבים נוספים בעד תנאים נלווים וזכויות סוציאליות המגיעים לעובד, ואף שולם לו תמריץ כפי ששולם לעובדי המשיבה, והוא גם צורף לתכנית הטבות במניות לעובדים בלבד, אך כאמור, על פי בקשתו, שולם לו שכרו כנגד חשבונית. על יסוד האמור לעיל, קבע בית הדין האזורי כי מר לוי נהג בחוסר תום לב קיצוני, נוכח העובדה שהוא בחר, ולמעשה דרש, את מתכונת ההתקשרות בין הצדדים, עת המשיבה לא הפיקה ממנה כל תועלת, ומנגד הוא נהנה ממעמדו זה. בית הדין האזורי הוסיף, כי אינו