91.1. הצו עמד בתוקף משך 11 שנים מאז תחילתו ועד לביטולו. תקופה זו מהווה יותר מכפל תקופת ההגנה הבסיסית המוענקת למדגם בהתאם לסעיף 33(1) לפקודת הפטנטים והמדגמים, המעמידה את ההגנה הבסיסית למדגם לחמש שנים מיום אישורו;
91.2. דיאליט אחראית להימשכות ההליך. דיאליט בחרה באופן בלתי סביר בעליל למשוך את ההליך בכוונת מכוון, כאשר התביעה הראשונה בעניין גרם הפרת חוזה הוגשה בשנת 2000, והתביעות לעניין העתקת המכונות הוגשו בשנים 2003 ו - 2004. בשנת 2006 הגישה דיאליט כתבי תביעה מתוקנים;
91.3. תביעת דיאליט גם ביחס למכונות החדשות מושא הצו כללה, מלבד העילה בדבר הפרת מדגם, עילות תביעה רבות נטולות בסיס כגון הפרת פטנטים שמעולם לא נרשמו, גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת זכויות שרטוטים, העתקת חלקים פנימיים של המכונה (שלא נרשם לגביהם מדגם) וגזל. הדיון בעילות התביעה הנוספות גרם להתמשכות ההליכים, וכולן לבסוף נדחו;
91.4. דיאליט ניהלה הליך הוכחות ממושך שהתפרס על פני 50 ישיבות הוכחות תוך חקירות ארוכות לעדים שהגישו תצהירים בני עמודים ספורים. לדיאליט היה אינטרס ברור בהתמשכות ההליכים ובמשך תחולת הצו הזמני, שכן היא הצליחה, בפועל, להוציא את מכונות הנתבע 1 מהשוק, והדבר אפשר לה לשלוט בשוק משך תקופה ארוכה וממושכת כמונופול ויצרן יחיד של המכונות, ללא הפרעה ותחרות כלשהי (סעיף 31 לחלק א' לסיכומי הנתבעת).
92. הנתבעים טוענים, כי בניגוד לדרישת התובעת לדחות את בקשת הפיצויים של הנתבעים על הסף מחמת אי תשלום אגרה, הנתבעים אינם מחויבים בתשלום אגרה בגין הבקשה. ראשית, הטענה נידונה ונדחתה מפורשות בהחלטת כבוד השופט ארנון מיום 6.4.2017, אשר קבעה כי הבחירה בין הגשת תביעה עצמאית או הגשת בקשה במסגרת ההליך הקיים נתונה בידי המבקש – הרר. בקשת רשות ערעור שהגישה דיאליט לבית המשפט העליון על החלטה זו נדחה אף הוא, ומשכך ההחלטה הפכה לחלוטה.
93. הנתבעים דוחים בטענותיהם את טענת דיאליט כאילו הנתבע 1 הפר את צו המניעה ומכר מכונות "בשחור". מדובר לגישתם בטענה שאין לה אחיזה בחומר הראיות, והטענה אף נסתרה בחוות דעתו של רו"ח שניידר. בכל אופן, הנתבע 1 לא נחקר לעניין ביצוע מכירות "בשחור" ללא תיעוד וללא רישום (סעיף 17 לחלק א' לסיכומי התשובה מטעם הרר).
טענות דיאליט
94. דיאליט טוענת, כי יש לדחות את בקשת הפיצויים של הנתבעים על הסף, מחמת אי תשלום אגרת בית משפט. בקשת הפיצויים של הנתבעים מהווה, לשיטת דיאליט, תביעה כספית על סך 2,100,000 ₪ (מתוכם 100,000 ₪ נתבעו ע"י הליך של מימוש ערבות בנקאית בסכום זה), ועל הנתבעים היה לשלם אגרה בשיעור 2.5% מן הסכום הנתבע, בהתאם להוראות תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007.