209. דרישת פיצויים, במסגרתה מבקשים הנתבעים להיטיב נזקיהם כנגד ההתחייבות העצמית שמסרה התובעת וכן הערבות, תיבחן בהתאם להוראות תקנה 365(ב) לתקנות הישנות. לעומת זאת, על דרישת פיצויים במסגרתה מבקשים הנתבעים לחלט את העירבון שמסרה התובעת, תחולנה הוראות תקנה 371(א) לתקנות הישנות.
210. כך, תקנה 365(ב) מגדירה את ההתחייבות העצמית כהתחייבות לפיצוי מי שאליו מופנה הצו הזמני "...בגין כל נזק שייגרם לו על ידי הצו הזמני, אם תיפסק התובענה או יפקע הצו מסיבה אחרת ". על פניו, די בהוכחת נזק שנגרם כתוצאה מהטלת הצו הזמני, על מנת לזכות את הנתבע (או מי שכלפיו הופנה הצו) בפיצויים.
211. לעומת זאת, תקנה 371 (א) מוסיפה תנאי נוסף לזכאות בפיצויים; בית המשפט רשאי להורות על חילוט העירבון כולו או מקצתו, "אם ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא היתה סבירה בנסיבות העניין; חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם".
212. לעניין ההבדלים בין התקנות, הובהר בעניין קלנר רון, בין היתר, כדלהלן:
"כעולה מתקנה זו, בית המשפט יורה על חילוט העירבון אם נוכח כי נגרם למבקש החילוט נזק כתוצאה ממתן הסעד הזמני; וכי הבקשה למתן סעד זמני לא הייתה סבירה בנסיבות העניין (לפי שנקבע בפסיקתנו, על המבקש חילוט עירבון לעמוד ברף הוכחה מינימלי בעניין הוכחת התקיימות הנזק, והוא אינו נדרש להוכיח את גובה הנזק שנגרם לו: ע"א 954/15 י.ע דן סנטר ב.ב שותפות מוגבלת נ' עלרונט דן בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 9 (30.3.2016) (להלן: עניין דן סנטר); רע"א 98/03 מפעלי גדנסקי בע"מ נ' ברום תעשיות טקסטיל (1993) בע"מ, פ"ד נז(3) 727, 732 (2003) (להלן: עניין גדנסקי)). לאחר זאת לא יידרש מבקש החילוט לנקוט הליך נוסף. לעומת זאת, כדי לממש את הערבות יש להגיש בקשה לפיצויים במסגרת ההליך שבו ניתן הסעד הזמני או להגיש תובענה חדשה לפי כל דין "בגין נזק שנגרם עקב מתן הצו הזמני" (תקנה 371(ב)). במסגרת הבקשה או התובענה יש להוכיח את הנזק שנגרם כתוצאה ממתן הסעד הזמני, אך אין צורך להראות כי הבקשה למתן סעד זמני לא הייתה סבירה (עניין דן סנטר, פסקה 9)." ראו גם רע"א 98/03 מפעלי גדנסקי בע"מ ואח' נ' ברום תעשיות טקסטיל (1993) בע"מ, פ"ד נז(3), 727, 733.
213. כאמור, בענייננו דורשים הנתבעים פיצויים בסך 2.1 מיליון ₪ בגין נזקי צו המניעה הזמני. הנתבעים מבקשים לחלט את העירבון בסך 100,000 ₪ (הערבות הבנקאית), בטענה כי צו המניעה הזמני לא היה סביר בנסיבות העניין. נוסף על כך, את דרישת יתרת הפיצוי בסך 2 מיליון ₪ מבססים הנתבעים על ההתחייבות העצמית שהפקידה דיאליט, כתנאי למתן צו המניעה הזמני.