203. התובעת אכן הפקידה ערבות בנקאית בסך 100,000 ₪ כעירבון ותחילה יש לבחון מה דינה, ערבון או התחייבות.
204. תקנה 1 לתקנות הישנות קובעת כי ערבות בנקאית יכולה לשמש גם עירבון וגם ערבות.
205. עם זאת, תקנה 364(ג) לתקנות הישנות מגבילה את סמכותו של בית המשפט לקבוע עירבון עד לסכום של 50,000 ש"ח בלבד, כאשר סכום גבוה יותר מותנה בשיקול דעת בית המשפט ו"מטעמים מיוחדים שירשמו".
206. בענייננו, ההחלטה בצו המניעה הזמני, נקבה בסכום עירבון של 100,000 ₪ מבלי לפרט טעמים המצדיקים חריגה מסכום של 50,000 ₪. במצב דברים זה ובהיעדר הוראה אחרת, אין אלא להגיע למסקנה כי הערבות הבנקאית שהופקדה, מורכבת משניים: סך 50,000 ₪ מהווים עירבון כהגדרת תקנה 364(ג) לתקנות, ויתרת הסכום בסך 50,000 ₪, מהווה ערבות הנלווית להתחייבות העצמית, כהגדרת תקנה 364(א) לתקנות.
207. כך קבע כבוד השופט פוגלמן ברע"א 3780/16 בעניין קלנר רון:
"על רקע ההבדלים האמורים בין עירבון לבין ערבות עמד בית משפט זה לא פעם – בעיקר בקשר לערבות בנקאית אשר על פי התקנות יכולה לשמש הן כערבות, הן כעירבון (תקנה 1 לתקנות) – על החשיבות שבהבהרת סוג הערובה הנדרשת במסגרת ההחלטה הראשונית המורה על הפקדתה:
"הבדלים אלו מצריכים הבחנה חדה בין קביעת בטוחה מסוג ערבות לבין קביעת בטוחה מסוג ערבון. בעניין זה עלולה להתעורר בעיה כאשר מדובר בערבות בנקאית, אשר כפי שראינו עשויה לבוא הן בגדר ערבות והן בגדר ערבון. אם התנה בית המשפט את מתן הסעד הזמני בהפקדת 'ערבות בנקאית', בלא לפרש איזה תפקיד אמורה הערבות הבנקאית למלא, עלולה בסוף הדרך להתעורר השאלה כיצד מסווגת הבטוחה. זאת, שכן אם יפקע הסעד הזמני והנתבע יבקש מימוש של הבטוחה, תהיה חשיבות לסיווג על מנת לקבוע האם ניתן לנקוט הליך של חילוט ערבון" (רע"א 9308/08 אלול נ' רביב, [פורסם בנבו] פסקה 9 (21.4.2009); ראו גם: רע"א 3875/13 סאלח נ' חברת ניב אל בע"מ,[פורסם בנבו] פסקה 11 (9.12.2013); רע"א 5481/12 גרינבוים נ' ביאלסטוצקי, [פורסם בנבו] פסקה 5 (30.8.2012); עניין גדסקי, בעמ' 731; רע"א 11964/04 צפי פרופיל חן (1983) בע"מ נ' אזולאי, פ"ד נט(6) 350, 356 (2005))."
[רעא 3780/16 קלנר רון נ' עזבון פת גיטיה ז"ל (24.7.2016)].
208. פקיעת הצו הזמני מקימה לנתבע, כלפיו הופעל סעד הצו הזמני, עילת תביעה/בקשה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהחלת הצו הזמני עליו.