--- סוף עמוד 11 ---
העקבות הזרות, כאשר בלהט האירועים הוא לא זכר לשחזר כיאות את התנהלותו בתא עם גילוי הגופה.
כלי ביצוע הרצח – בין הצדדים נפלה גם מחלוקת בכל הנוגע לכלי בו בוצע הרצח. המשיבה סברה כי חיתוך גרונה של המנוחה והחתכים הנוספים שנתגלו על גופתה בוצעו על-ידי סכין יפנית ששימשה את המבקש לצורך עבודתו (ההנחה היתה כי הלהבים שהמבקש החזיק בהם לצורך זה היו חדים ו"חלקים"). ההגנה ביקשה לטעון, בהתבסס על חוות דעת שניתנה מאת מר אלכס פלג (לשעבר חוקר זירות פשע במשטרה; חוות דעתו הוגשה בנושאים שונים כגון: השחזור, עקבות הנעליים וסוג כלי הרצח; להלן: חוות דעת פלג), כי העובדה שצורת חתך שהתגלתה על סנטרה של המנוחה נעשתה במיתאר המגלה קווקווים שונים, מעידה על כך שהחתך בוצע באמצעות סכין משוננת (להבדיל מהסכין היפנית שהיתה, על-פי הטענה, ברשות המבקש). בית המשפט המחוזי דחה את עמדת המומחה מטעם ההגנה, ואימץ את עמדת המומחה מטעם המשיבה (ד"ר קונסטנטין זייצב), שלפיה גם להב של סכין יפנית "חלקה" יכול היה לגרום לחתכים מסוג זה שנמצאו על גוף המנוחה.
בפסק הדין המשלים, ולאחר שבית משפט זה החזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לשם בחינת השאלה כיצד בדיוק בוצע הרצח (באמצעות סכין שהלהב שלה חלק, או משונן) – הוגשו מטעם הצדדים חוות דעת נוספות בעניין זה. בין היתר, הוגשה חוות דעת מאת המומחית לרפואה משפטית, ד"ר מאיה פורמן-רזניק, בנוגע לחתך שנמצא בסנטרה של המנוחה. המבקש טען כי חוות דעתה של ד"ר פורמן מצביעה על חוסר התאמה בין כלי הרצח שתיאר בהודאתו – סכין יפנית מהסוגים שנמצאו ברשותו, לבין כלי הרצח המשוער, על סמך נתיחת גופת המנוחה.
בתמצית יצוין בהקשר זה כי בית המשפט המחוזי בפסק הדין המשלים, אישר שוב את ממצאי חוות דעתו של ד"ר זייצב, בין השאר לנוכח ניסיונו המקצועי, מהימנותו האישית והספרות המקצועית שביססה את חוות דעתו. כמו כן נאמרו שם מספר הערות ביקורתיות ביחס למהימנותה ולמקצועיותה של ד"ר פורמן, וכן צוינה העובדה כי בחוות הדעת שהגיש ד"ר חן קוגל מטעם ההגנה (ביחס לשאלה אחרת של כיווני החתכים) – לא היתה התייחסות לסוגיית סימני השינון על החתך בסנטר המנוחה (ראו בפיסקה 26 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי). על יסוד טעמים אלה ראה בית המשפט המחוזי לבכר "ללא כל היסוס" את חוות דעתו של ד"ר זייצב, על פני חוות דעתה של ד"ר פורמן, עם זאת נקבע כי אין לשלול את האפשרות שהמבקש אכן השתמש בסכין יפנית בעלת להב משונן, או פגום, קטוע, או שחוק מחמת שימוש מאסיבי בעבודות הרָצפות והקרמיקה