--- סוף עמוד 12 ---
שביצע (ראו בפיסקה 31 לפסק הדין המשלים). כמו כן הודגש כי לא ניתנה התייחסות מצד ד"ר פורמן לעובדה שבכל שאר הפצעים שנמצאו על גופת המנוחה – לא נתגלו סימנים שיש בהם כדי להצביע על שימוש בלהב משונן, ונאמר כי בכך היא התעלמה מהחשיבות שבהסתכלות על מכלול החתכים והפציעות.
בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע בפסק הדין המשלים כי אף אם היה מקבל את מסקנתה של ד"ר פורמן – לא היה בכך כדי לזכות את המבקש. זאת, בשים לב לנתונים הבאים: שהמבקש שינה את גרסתו שוב ושוב; שלהב הסכין בה בוצע הרצח מעולם לא נמצא; ומאחר שהחתכים שהביאו למות המנוחה הם אלו שנעשו בצווארה ולא החתך המינורי בסנטר, ולא ניתן לשלול את העובדה שהמבקש השתמש בסכין יפנית בעלת להב משונן מלכתחילה, או שהסכין נעשתה משוננת מחמת שחיקה ושימוש בעבודות הריצוף והקרמיקה שהמבקש ביצע בה (ראו: פסק הדין המשלים, בפיסקה 31).
כיוון איבחת הסכין שהביאה למות המנוחה – מחלוקת נוספת נפלה בין הצדדים בכל הנוגע לכיוון תנועת החיתוכים שבוצעו בגרונה של המנוחה. בהקשר לכך בית המשפט המחוזי הנכבד דחה את חוות דעתו של ד"ר חן קוגל, אשר טען כי ביצוע החתך יכול היה להתבצע רק על ידי מי שהוא איטר יד ימין כיוון שהחתך בוצע, לשיטתו, מימין לשמאל (נטען כי המבקש איננו כזה). גם בהקשר זה בית המשפט אימץ את חוות דעתו של המומחה מטעם המשיבה (ד"ר זייצב), בין היתר מכיוון שזה טען כי בנסיבות – לא ניתן היה לקבוע את כיווני החתך. עוד צוינה בהקשר זה העובדה שד"ר קוגל לא שלל לחלוטין את האפשרות שהרוצח הוא ימני, וכן אוזכר הנתון שגם אם החתכים בוצעו מימין לשמאל, הרי שהדבר איננו סותר את הדגמותיו של המבקש של אקט שיסוף הצוואר בפני המדובב ובשחזור.
10. פרטי מידע נוספים – לצד האמור לעיל, בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי המבקש סיפק לחוקרים בהודאותיו צבר רב של מידע אמין, עד כי קשה להעריך כי זה "נשתל" בגרסה שקרית בעיקרה, וזאת אף בשים לב להסבריו העמומים והמפליגים של המבקש ביחס למעורבותו ברצח. בית המשפט ייחס בהקשר זה, בין היתר, משקל רב לנתונים מוכמנים שלא היו בידיעת החוקרים, וגם המבקש לא יכול היה לדעת על קיומם מכלי התקשורת (שדיווחו בהרחבה על הרצח), וביניהם:
ידיעת המבקש את העובדה כי לא ניתן היה לנעול את דלת התא בו בוצע הרצח מבחוץ, מידע שאותו מסר טרם שנודע לחוקרים כי המנעול היה אכן שבור ועל כן איננו