--- סוף עמוד 13 ---
מאפשר נעילה מבחוץ; תיאור המבקש את תנוחתה של המנוחה בשעת הרצח, באופן המתיישב עם הממצאים בזירה; שיחתו של המבקש עם אדם שביקש להעסיק אותו, ראובן ג'נאח (להלן: ג'נאח) בערב שלאחר הרצח, שלאחריה אמר המבקש לרעייתו כי "ילדה נפלה מאסלה בשירותים" (אף שהוא טרם נחשף באותו שלב לפרטים אלה על אודות הרצח מג'נאח ומכלי התקשורת; ראו הודעת רעייתו של המבקש, ת/684 וכן פיסקה 101 לפסק הדין המשלים).
משקל גבוה בהכרעת הדין ניתן גם לפרטים שהיו בידיעת המבקש (אך היו ידועים אף לחוקרים, או לכלי התקשורת). בקטגוריה זו נכללו: ידיעת המבקש כי המנוחה נרצחה בתא השירותים השני מבין ארבעת התאים שהיו בחדר השירותים; העובדה שהמבקש ציין בפני החוקרים כי ביום הרצח ראה מספר טיפות דם בשירותי הבנים, כשבפועל אכן נצפה ממצא שכזה על-ידי אב הבית; דבקותו העיקשת של המבקש בטענה כי הוא לא אנס את המנוחה, באופן המעיד על ידיעתו כי המנוחה אכן לא נאנסה וכן שלל פרטים שהמבקש מסר בנוגע לאקט הרצח עצמו, לרבות החתכים בצוואר, בחזה ובידיה של המנוחה.
משקל מופחת בהקשר זה ניתן לתיאור שמסר המבקש לגבי אופן היציאה מהתא, וזאת מן הטעם שהוא לא הזכיר כי הניח את גופת המנוחה על האסלה בטרם דרך על האסלה; אף היכרותו של המבקש עם מיקום זירת הרצח (בחדר שירותי הבנות) לא היתה חד משמעית, זאת מאחר שבשחזור חלף המבקש על פני חדר השירותים בקומת הביניים, והתכוון להמשיך לכיוון הקומה שמעליה, ורק לאחר שהחוקרים עצרו אותו שם לצורך פתיחת אזיקיו והוא הביט לעבר דלת חדר השירותים "הנכון" (עליה התנוססו שלט וכתמים שחורים) – הוא הצביע על שירותים אלו כזירת הרצח. לבסוף, נכלל בקטגוריה זו תיאורו של המבקש את מראה המנוחה ופרטי לבושה שלא היה מלא, שכן הוא החסיר את המעיל שלבשה.
11. פרט לאמור לעיל, בית המשפט המחוזי הנכבד התרשם מקיומן של ראיות מחזקות חיצוניות נוספות. כך, למשל, בית המשפט קבע כי העובדה שהמבקש בחר לזרוק את המכנסיים שלבש ביום הרצח (מאחר שעל פי דבריו עלה במשקל והם נעשו קטנים למידותיו) היה בה, בעיניי בית המשפט, משום: "צירוף מקרים וזמנים האומר דרשני". זאת ועוד – השקרים והסתירות שמצא בית המשפט בגרסתו של המבקש לעניין
--- סוף עמוד 14 ---
סוג המכנסיים שלבש באותו היום ונסיבות השלכתם נזקפו לחובתו, כחיזוק נוסף לאשמתו.
כן צוינה העובדה כי ממצאי בדיקות המעבדה (שנערכו על-ידי ד"ר פרוינד) גילו כי על-אף שכפות נעלי הנאשם נמצאו כשהן בלויות, מרופטות ומוכתמות קשות – סוליית הנעל נמצאה "נקייה להפליא". עובדה זו לגבי סוליות הנעליים, אשר שימשו לעבודות ולשיפוצים – איששה אפשרות של שטיפת הנעליים בחומר ניקוי, לשם העלמת שאריות הדם שהיו עליהן.