האמור באישור הנוטריוני באשר לאופן ואמצעי זיהוי המנוחה ע"י הנוטריון – צילום ת.ז - משתלב היטב עם האמור בתרשומת של הנוטריון כמו גם עדותו בעמ' 4 ש' 33- הסוף ובעמ' 35 ש' 1: "כשאני הגעתי חלק מהזיהוי של מי שעומד בפניי הוא על בסיס תעודות קבילות, במקרה הזה ת"ז או דרכון, לא היה לה ת"ז, היה צילום של ת"ז ודרכון היה דרכון ישן מאוד שאין לי שום ספק שלא היה תקף, אבל אלה היו אמצעי הזיהוי".
כך גם משתלב היטב האמור באישור עם עדותו של הנוטריון כי את הפרטים באשר לתוכן הצוואה קיבל מהמנוחה וכי האמור בה מבטא ומשקף את רצונה כפי שהובע בפניו על ידה, כי הקריא למנוחה את הצוואה וכי השתכנע שהמנוחה שומעת ומבינה עברית.
36. טענת הנתבעים בסעיף 39-42 לסיכומיהם כי לא מופיעים בתרשומת שערך הנוטריון, הסיבה להדרת שאר ילדי המנוחה והעובדה כי לתובע בן אחד, פרטים עליהם העיד הנוטריון בעדותו וכי בתשובתו לשאלת בית המשפט אם ראה עצמו פטור מלערוך בירור בעניין כשרות המנוחה השיב כי ערך לה ראיון מקיף מאוד שנערך למיטב זכרונו 30-40 דקות ובשל כך יש להטיל ספק במהימנותו - דינה להידחות. לטעמי אין כל חובה כי התרשומת תכלול תיעוד מלא של כל פרט ופרט מהמפגש, אלא את עיקריו ואת הפרטים המהותיים הנדרשים לצורך עריכת הצוואה ועמידה על רצון וכשירות המצווה.
יתר על כן העיקר הוא כי עדותו של הנוטריון בעניין זה הייתה אמת והפרטים שמסר היו נכונים ועדותו מתיישבת היטב עם שאר העדויות והראיות בתיק לרבות ובפרט חוות הדעת של המומחה שמונה על ידי בית המשפט לשם בחינת שאלת כשירותה של המנוחה. פרט לכך בית המשפט בוחן את התרשומת ומהימנותה תוך בחינת מהימנות עדות הנוטריון אשר נבחנת על רקע שאר העדויות והראיות.
37. עדותו של הנוטריון הייתה אמינה ומהימנה עליי לחלוטין. שוכנעתי כי הנוטריון בדק בעצמו את השאלה אם המנוחה הייתה כשירה לערוך צוואה, כשהוא אינו מסתפק בתעודה הרפואית שהוצגה בפניו ואשר כאמור לעיל אומנם אינה מיום עריכת הצוואה כפי דרישת חוק הנוטריונים, אך הינה ממספר ימים קצר קודם לכן, ראו לעניין זה עדותו בעמ' 6 ש' 22 הסוף ובהמשך עמ' 7 ש' 1- 11:
"ש. איזה פרמטרים לשיטתך כנוטריון צריכים להופיע בחוו"ד של פסיכו-גריאטר?
ת. אני לא מומחה לפסיכו-גריאטריה. תעודה של מומחה פסיכו-גריאטר שבה כתוב שהמנוחה כשירה לערוך צוואה מספקת אותי, אני לא אינסטנציה מקצועית לקבוע זאת, להטיל ספק בחוות דעת כזאת, רפואה לא למדתי.
ש. כלומר, אם מוצגת לך חוו"ד שבה כתוב שמי שערך אותה הוא פסיכו-גריטאטר ויהיה כתוב שהגברת כשירה לערוך צוואה יספק אותך?
ת. כן, אני לא מכיר מבחנים רפואיים ברמה כזו שאני יכול לסתור או להטיל ספק בחוו"ד רפואית. חזקה בעיניי שעשה את עבודתו נאמנה.
ש. ביהמ"ש: נניח ואדוני מקבל חוו"ד כפי שקיבלת, האם אדוני רואה עצמו פטור מלשאול כמה שאלות על הכשירות או שפה התעודה הרפואית שאדוני קיבל הסתדרה עם השיחות עם המנוחה, ההתרשמות מהמנוחה?
ת. אני רוצה לחדד, התעודה היא פרמטר הכרחי בלעדיו אין, אם לא היתה חוו"ד של פסיכו-גריאטר לא הייתי עורך את הצוואה, אבל זה לא בא במקום הריאיון האישי שראיינתי את המנוחה שהיה ריאיון מקיף מאוד ונערך למיטב זכרוני 30-40 דקות.
ב"כ הנתבעים: (צ.ל ב"כ התובע)
מפנה לסעיף 9 לתצהיר העד.
המשך החקירה:
ת. אם הייתי מתרשם שלא הכל תלוי ועומד על המסמך שקיבלתי, אם הייתי מתרשם שהמנוחה מבולבלת או אנסו אותה או כפו עליה או השד יודע מה לא הייתי ניגש לצוואה, המוניטין שלי חשוב לי יותר מכמה שקלים".