תלות וסיוע
84. על פי מבחן זה, מקום בו מתברר, כי המצווה לא היה עצמאי, ועקב כך נזקק לסיוע הזולת, יש לבדוק האם הנהנה לבדו הוא זה אשר סייע למצווה להתגבר על קשייו ומגבלותיו.
אין חולק מהעובדות כי עם המנוחה התגוררה עובדת זרה אשר טיפלה בה באופן רציף עקב קשייה הפיזיים. עוד ברי, כי היה על מי מילדי המנוחה לסייע לה בעניינים שונים לאור מצבה הפיזי.
85. לטענת הנתבעים בתקופה הרלבנטית המנוחה הייתה תלויה בתובע, תלות יומיומית ממשית ואינטנסיבית, עד כדי אובדן יכולתה לבטא את רצונה באופן עצמאי.
86. לעניין זה אציין כי טענות הנתבעים בעניין זה נטענות במנותק מהעובדת והראיות שהובאו והוכחו בפני בית המשפט ואף תוך עיוות וסילוף שלהם.
כך למשל בסעיף 122 לסיכומיהם טוענים הנתבעים כי במטרה להגביר את מידת התלות של המנוחה בו, פעל התובע לבידודה של המנוחה ובכלל זה העסיק מטפלת שלא דוברת עברית ולעניין זה הם מפנים לעדותו של הנתבע 1 בעמ' 27 ש' 23-26. טענה זו טוב היה אם לא הייתה נטענת כלל.
לעניין זה יודגש כי הייתה זו העדה מטעמם של הנתבעים, הגב' פ.ש, אשר העידה כי המנוחה הועברה מביתו של הבן ר.א חזרה לביתה וכי המטפלת הוחלפה כיוון שהכסף שנועד לתשלום שלה נגמר וכי היה זה התובע אשר דאג למטפלת חלופית ולתשלום לה, ראו לעניין זה עדותה בעמ' 22 כולו, כן ראו לעניין זה עדות התובע בעמ' 49 ש' 23- הסוף ובהמשך עמ' 50 ש' 1-5.
87. באם לא די בכך הגדילו הנתבעים לעשות ובסעיפים 126-128 לסיכומיהם טענו כי התובע שלט בכספיה של המנוחה באחרית ימיה וכי העלים את כספיה. המדובר בטענה העולה כדי חוסר תום לב של ממש, עיוות וסילוף של העובדות. מהעדויות שנשמעו לרבות ובפרט עדותה של הגב' פ.ש כמו גם תמלול השיחה שלה עם התובע עלה באופן ברור כי מי שמשך במשך שנים עבור המנוחה את כספי קצבתה הוא הבן ר.א אשר "נטל" לעצמו מידי חודש אלפי שקלים מתוך הקצבה של המנוחה ללא ידיעתה. עובדה זו אף התגלתה ע"י הגב' פ.ש עצמה עת התלוותה למנוחה לבנק הדואר כאשר ר.א חלה ולא יכול היה להגיע למשוך את הקצבה יחד עם המנוחה, ראו עדותה בעמ' 18 ש' 28 עד הסוף – עמ' 19 ש' 1-14:
"ש. את יודעת איך היתה מקבלת את הקצבאות שלה?
ת. בבנק הדואר.
ש. זכור לך שאת באופן אישי גילית שהמנוחה זכאית לקבל כסף יותר ממה שקיבלה בפועל?
ת. --- חלה במחלת ריאות, לא יכל להגיע למשוך כסף. מאחר והמנוחה וזה א.א יודע, היא לא סמכה עליו, אז היא הלכה יחד איתי לבנק הדואר. בבנק הדואר, אני לא זוכרת, אני לא מדויקת בדיוק, אבל זה היה בסיבות 4,000 ₪ ואמרו לה שמשכו, שמשהו לא נראה בחשבון. אני הגעתי לבנק הדואר יחד איתה כל מה שאני זוכרת שהיא לא יכלה למשוך כסף כי כבר משכו כסף והיה צריך להיכנס כסף נוסף. אני לא הבנתי את זה וגם היא לא הבינה, אז ביקשתי מהפקידה פירוט, כי אם זה ה- 28 אז צריך להיכנס לה כסף ואז הסתבר שהיו משיכות מהחשבון. לאט לאט ביקשנו את התדפיסים והכל יחד עם הפקידה וגילינו שהיתה משיכה של כספים משם.
ש. מה משיכה של כספים משם?
ת. זאת אומרת, לה נשאר 4,500 משהו כזה.
ש. לאן עברו שאר הכספים?
ת. ל--- ולאשתו.
ש. מבנק הדואר נמשכו כל חודש מדי חודש?
ת. לא יודעת להגיד את הסכום במדויק.
ש. ראית שנמשכו כספים חודש בחודשו?
ת. היה ייפוי כח.
ש. ולמנוחה הם נתנו רק 4,000 ₪?
ת. נכון".