116. עם זאת, גם קיומן של מספר אפשרויות פרשניות סבירות אינו מספיק לצורך החלת דוקטרינת הפירוש המקל. התנאי להחלת הפירוש המקל עם הנאשם הוא כי "כפות המאזניים מאויינות", קרי: לא ניתן להכריע נכונה בין אפשרויות פרשניות סבירות שונות ולהעדיף אחת על פני אחרות מבחינת מידת התאמתן להשגת תכליתה של הנורמה הפלילית (פרשת אסד, פסקה 11 לפסק דיני; פרשת כהנא, בעמ' 550, 567, ו- 590; ע"פ 8573/96 מרקדו נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(5) 481, 500 (1997); פרשת אלבה, בעמ' 310; פרשת פלוני, בעמ' 729). החלת הכלל הפרשני המקל מותנית, אפוא, לא רק בקיום מספר אפשרויות סבירות לפירוש הנורמה, אלא בקיום מספר אפשרויות המצויות ברף סבירות זהה מבחינת התאמתן לתכלית הנורמה. רק אז, יש לבחור בפירוש המקל כאמור. הבחינה היא נורמטיבית ולא פרסונלית ביחס לנאשם מסוים
--- סוף עמוד 36 ---
(פרשת אסד, פסקה 19 לפסק דינו של הנשיא א' ברק). כלל הפירוש המקל נגזר מעקרון החוקיות בפלילית, לפיו אין עונשין אלא אם מזהירין תחילה (סעיפים 1 ו-3 לחוק העונשין) והוא נקשר להיבטים של שוויון באכיפת החוק וההפרדה הראויה בין הרשות המחוקקת, המגבשת את נורמות החקיקה, לבין הרשות השופטת, המופקדת על פירושן ועל יישומן.
אכן,
"כלל הפירוש בפלילים המקל עם הנאשם מוחל, אפוא, רק בתום ההליך הפרשני של החוק, לאחר שנבחנו הן לשונו והן תכליתו, ורק לאחר שמוצו כל האמצעים הפרשניים המאפשרים עמידה על תכליתו האמיתית. רק אם בסוף תהליך זה יעמדו שני פירושים שווי מעמד להוראת החוק הפלילית, כי אז יש להעדיף את הפירוש המקל עם הנאשם" (פרשת רויטמן, פסקה 7 לפסק דיני).
פרשנותה של הנורמה הפלילית והערך המוגן בסעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך
117. נוסחה המילולי של הנורמה המעוגנת בסעיף 53(א)(4) לחוק מעצבת את המסגרת הלשונית שבתחומה נבחנת השאלה האם לאי קיום הוראות הדיווח על-פי הדין, או לקיומו של פרט מטעה בדיווח, נתלוותה כוונה להטעות משקיע סביר. המסגרת הלשונית היא רחבה, ופרשנותה של הנורמה בגידרה מותנית בתכלית שהיא נועדה להשיג, ובערך המוגן העומד מאחוריה. נעמוד על ערך זה בקצרה.
118. במדינה המבוססת על כלכלה חופשית, נודעת חשיבות רבה לפיתוח שוק ניירות ערך. לשוק ההון שתי תכליות עיקריות: האחת, להוות מכשיר לגיוס הון מידי ציבור משקיעים רחב, כדי שישמש מנוף לפעילות כלכלית, עסקית ויצרנית. השנייה, להקנות לציבור אפיק השקעה וחסכון, העשוי להצמיח פירות. חשיבות שוק ההון מתבטאת, בין היתר, ביכולתו להפנות ביעילות את ההון הפנוי במשק להשקעות פוטנציאליות, תוך הקצאה נכונה של החיסכון להשקעות המבטיחות ביותר, והכשרת הקרקע לצמיחה כלכלית בטווח הארוך. שווקי הון מוסדרים ותקינים הם גורמי מפתח כלכליים במדינות מתוקנות. עידוד הציבור להשקעה בשוק ההון הוא נדבך הכרחי במשק מפותח (עודד מודריק "'הרצת' ניירות ערך כעבירה - 'האזכה... ובכיס אבני מרמה" מגמות בפלילים - עיונים בתורת האחריות הפלילית 509, 511 (2001); ימין ווסרמן, בעמ' 5).