223. בדברים אלה ניתן היה לסיים את ניתוח יסודות העבירה ולהגיע בעקבותיו למסקנה כי הוכחו היסודות העובדתיים והנפשיים הנדרשים בעבירה, למצער, בגדרה של הלכת הצפיות, הממלאת את מקומה של הכוונה המיוחדת הנדרשת בעבירה. מאחר שעלתה גם שאלת החזקה ההוכחתית שבסיפא לסעיף העבירה, נדון בה, אף מעבר לנדרש.
החזקה הראייתית
--- סוף עמוד 76 ---
224. זו לשונה של החזקה הראייתית בסעיף 53(א)(4) לחוק, אשר בהתקיים תנאיה, יוצרת הנחה לכאורה בדבר התקיימותו של היסוד הנפשי בעבירה:
"לענין זה, אם לא הוגש דו"ח תקופתי או דו"ח כספי ביניים תוך חודשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו, או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו"ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו"ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות".
משמעות החזקה הראייתית היא כי, בהתקיים הנסיבות המפורטות בה, קמה הנחה לכאורה, הניתנת לסתירה, כי נתקיים היסוד הנפשי של כוונה להטעות משקיע סביר בנאשם.
225. החזקה מדברת, בעיקרה, במצב שבו דו"חות מסוגים שונים שאדם חייב בהגשתם – בין על-פי החוק ובין על-פי דרישת רשות ניירות ערך – לא הוגשו בתוך מועד מסויים, שאז קמה חזקה לכאורה כי הימנעות מהגשתם נועדה להטעות את המשקיע. תכליתה של החזקה היא להגביר את יכולת האכיפה של רשויות הפיקוח באמצעות הנורמה הפלילית, על מנת להבטיח זרימת מידע מלא ועדכני באמצעות הדו"חות השונים לידי ציבור המשקיעים.
226. חברה שמניותיה נסחרות בבורסה חייבת בגילוי מלא של כל הפרטים המהותיים הנוגעים לפעילותה מידי פרק זמן הנקוב בחיקוק הרלבנטי, או על-פי דרישת הרשות. הימנעות מהגשת דו"חות כאמור נחזית בעיני המחוקק כמקימה הנחה לכאורה, הניתנת לסתירה, בדבר כוונה להעלים מידע מהמשקיע. הנחה זו ניתנת להפרכה בהתקיים הסבר מניח את הדעת השולל אותה – כמו למשל רשלנות, היסח הדעת, או טעם אחר שמנע את הגשת הדו"ח.
227. שאלה היא האם החזקה הראייתית חלה רק על מצב שבו התאגיד המדווח נמנע כליל מהגשת הדיווח הנדרש, או שמא היא מתפרשת גם על מצב שבו הדו"ח אמנם הוגש, אך הושמטו ממנו פרטים מהותיים החייבים בדיווח.
--- סוף עמוד 77 ---
228. דו"ח תקופתי החייב בהגשה הוא דו"ח המוגש לרשות בכל שנה, ומתאר את התאגיד ואת התפתחות עסקיו בשנת הדיווח. את הדו"ח יש להגיש תוך שלושה חדשים מתום שנת הדיווח (סעיפים 7 ו-8א לתקנות דו"חות תקופתיים ומיידיים). לדו"ח התקופתי יש לצרף את הדו"ח השנתי של התאגיד, כשלזה האחרון יש לצרף, בין היתר את דו"חותיהן של החברות הכלולות, המהותיים לעסקי התאגיד.