יא. לכך יש להוסיף, כי ניהול הליך משפטי בישראל בין מתדיינים ישראליים (תאגיד חוץ ומחזיקי המניות הישראליים), לפי דיני האחריות של הדין הזר מייקר את עלות המשפט לתובע ולתאגיד החוץ מאחר והוא מחייב הקצאת משאבים נוספת הכרוכה בחובה לצרף חוות דעת מומחה עדכנית לדין הזר. כך גם מתעוררת שאלה כיצד מוחל דין זר בישראל בלא אמירה מפורשת של המחוקק. האם לצורך עניין זה הוא הופך להיות חלק מהדין הישראלי? שאם כך הוא אינו דרוש הוכחה? האם הדין הישראלי ילבש פנים שונות בהתאם למדינה שבה רשומה החברה הדואלית מלבד הבורסה הישראלית? אימוץ דין זר לתוך הדין הישראלי הוא מעשה המצריך לדידי קביעה מפורשת של המחוקק הנכון לקבוע כי הדין הישראלי נסוג במקרים מסוימים ותחתיו מוחל דין זר. קביעה מעין זו מצריכה בחינה מקיפה של השלכות החלה זו גם ברמת ה Jurisprudence ולרבות באשר להיבטי המשפט הבינלאומי הפרטי. כך מתעוררת השאלה מדוע בשם עידוד רישום בבורסה בישראל יחול דין שונה על חברה דואלית לעומת חברה הרשומה למסחר רק בישראל תוך קביעת רמות היקף אחריות שונות . לעניין זה יכולה להיות השלכה מעשית למשל בגיוס כוח אדם ניהולי ובהשגת כיסוי ביטוחי.
13. נוכח כל אלה, נראה כי בחקיקת פרק ה3 לחוק ניירות ערך, לא התכוון המחוקק להחיל על תאגיד חוץ את דיני האחריות החלים בדין הזר במקום דיני האחריות הישראליים, ולמצער כך בנוגע להוראות החוק עליהן סומך המבקש, כמפורט לעיל.
14. בעניין שטרן נדונה שאלת הדין החל על חברה זרה נגדה הוגשה תביעה בישראל בגין טעות שנפלה בשלושה מדוחותיה הכספיים אשר לטענת התובעים גרמה למניית החברה להיסחר במחיר גבוה ממחירה האמיתי. במקביל הוגשו תביעות בארצות הברית נגד החברה. לאחר דיון נקבע כי הדין החל הוא הדין האמריקאי. עוד נקבע (שם, פסקה 6 (כא)):
"אכן, נראה כי המחוקק הישראלי אימץ במסגרת הסדר "הרישום הכפול" את דרישות הדין הזר לא רק בפן הטכני, הקובע דרך הגשת הדיווחים, אלא אף בפן המהותי, העוסק באחריות של חברה זרה הנסחרת בישראל, וזאת מתוך רצון לרכז את כל ההליכים המשפטיים במקום אחד, הוא הדין האמריקאי".
בעניין שטרן נדון עניינה של חברה זרה אשר ניהלה הליכים משפטיים מקבילים בארצות הברית ונסיבות אלה שונות מהנסיבות כאן, ועל כן ואף מבלי להתייחס לטיעונים שם, אין ללמוד מעניין שטרן לענייננו. הוא הדין לעניין דמתי, לפי שגם שם נדון עניינה של חברה זרה, ואף נקבע במפורש שההחלטה נוגעת רק למקרה שנדון ואינה בהכרח חלה על חברה ישראלית (שם, פסקה 2). עוד אוסיף, לעניין דמתי, כי גם שם נקבע שעד לביטול הוראות סעיף 35כה לחוק ניירות ערך, חלו על תאגידי חוץ דיני האחריות הישראליים (שם, פסקה 39), וכאמור, לא נראה שמדיניות זו השתנתה עם ביטול סעיף 35כה לחוק ניירות ערך.