ור' גם הנפסק בע"ע (ארצי) 3859-10-15 אילן - החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בישראל בע"מ, 24.09.2019.
24. בעניינו של התובע, בין אם ננקוט בגישה ההרתעתית ובין אם בגישה החישובית, תוצאת שתי הגישות היא שיש לדחות את תביעתו של התובע.
25. לפי הגישה ההרתעתית, תדחה התביעה אם ניתנה למועסק אפשרות אמיתית לבחור בין העסקה כ"עובד" לבין העסקה כ"עצמאי" בשכר גבוה יותר ואם המעסיק הוכיח כי התמורה "הקבלנית" עמדה על 150% לפחות מהשכר החלופי.
26. נזכיר שהתמורה החודשית ששולמה לתובע בעת שכיהן כמנכ"ל הנתבעת, היתה 60,000 ₪ (לפני מע"מ).
הנתבעת הציגה את תלושי השכר של מי שכיהן בתפקיד מנכ"ל לפני התובע (נספח ט לתצהיר הנתבעות). התובע אישר שהכיר את העובד, ר.ל., כמנכ"ל הנתבעת לפניו ולא הכחיש את נכונות התלושים של עובד זה (עמוד 8 שורות 18 -26). לפי תלושי השכר, המנכ"ל ר.ל. השתכר כ – 28,657 ₪ מדי חודש.
כהן, העד מטעם הנתבעת, העיד שהתמורה ששולמה לתובע היתה גבוהה באופן ניכר משכרו של התובע (עמוד 26 שורות 12 -21):
ש. ר. ל. עבד כשכיר? כעצמאי?
ת. הוא עבד כשכיר.
ש. ושכרו היה ?
ת. 25-26-27 אלף ₪. אגב כפי שהיה שכרי, אני לפני ר. הקמתי את היישות הזו. אני מינכ"לתי את החברה והרווחתי 30 אלף ₪, אני מנהל מוכשר כך ש-60,000 ₪ הם לא בכדי וסיפקו את כל רצונותיו של התובע.
ש. ר. היה רק במסחר?
ת. הוא היה מנכ"ל והוא עבד בשקדנות ונאמנות עבור החברה. לשאלתך אם הוא עבד רק עבור הנתבעת 1 אני משיב שככל שנדרש הוא נתן שירותים גם לחברות סמך. הוא היה מנכ"ל הנתבעת 1, תואם אחד לאחד לתפקידו של התובע. "
לאמור לעיל יש להוסיף, כי על פי חישובי הנתבעת, עלות שכרו של מנכ"ל שכיר עמדה על כ – 40,000 ₪ (סעיף 23 לסיכומי הנתבעות).
מאחר שהתמורה החודשית בסך 60,000 ₪ אשר שולמה לתובע היא כפולה מהשכר ששולם למנכ"ל הנתבעת והיא גבוהה ב – 50% מעלות המעסיק, ולאור הקביעה לפיה התובע בחר את אופי ההתקשרות עם הנתבעת, הרי שלפי הגישה ההרתעתית, אין לפסוק לתובע סכומים נוספים כ"עובד".
27. לפי הגישה החישובית, במקרים בהם קביעת המעמד כעובד אינה ברורה מלכתחילה, העובד יהיה זכאי לתשלום זכויות סוציאליות רק אם התמורה הכוללת ששולמה לו לא כיסתה את מלוא הזכויות הסוציאליות שהיו מגיעות לו כעובד.
בהתאם לנתונים שהוצגו לעיל, מקום בו שכר עובד מקביל עמד על פחות ממחצית התמורה ששולמה לתובע, ברי שהתמורה כיסתה את מלוא הזכויות הסוציאליות שהיו מגיעות לו כעובד. זאת אף מבלי להידרש לחישוב מדויק של כלל ההטבות הסוציאליות שהגיעו לתובע.