בחקירתו הנגדית העיד מר פלדמן כך-
"עו"ד אפיק: ושוב אני חוזר אחורה לשאלה. טל, הנתבע פה, כותב לך כבר ב-24.7, זה אותו נספח 17. "אני יודע להביא לך 65,000 רשומות". כחברה ציבורית עם אותם מנגנונים ברורים,
מר פלדמן: כן?
עו"ד אפיק: זה לא המקום שאתה, בתור לפחות סמנכ"ל אמור באותו רגע להגיד לו 'ואוו, ואוו, ואוו, עצור. אל תדבר איתי על זה בכלל'?
מר פלדמן: לא. כי אנחנו דיברנו על,
עו"ד אפיק: לא.
מר פלדמן: אני, אני אסביר את הדקות של מה שאתה מתאר. אם הוא היה אומר 'שלום, יש לי מאגר לא חוקי למכור לך של 60,000 רשומות' אז זה היה מצלצל. אנחנו דיברנו על תנאי העסקתו ומה עושים. ואמרתי לו אתה תצטרך במסגרת העבודה, במסגרת, במסגרת העבודה אתה תצטרך לעשות מהלכים יזומים שבהם תצטרך להתקשר לאנשים. וזה התפקיד. התפקיד היה לייצר לידים לחברה. או. קיי?
עו"ד אפיק: או. קיי.
מר פלדמן: במגוון רחב של תחומים, אגב, שלא הכרנו. ולכן ביקשנו מטל לבוא ולפתח. דבר חדש. לא היה, לפני טל לא היה את התפקיד הזה אצלנו. אז במסגרת עבודתו היה, אני מצפה שמישהו שהתפקיד שלו זה להביא לידים חדשים, שיביא כמה שיותר כאלה. אני לא מסתכל על, לא כתוב או אין שום התייחסות מאיפה ולמה וכמה. הוא יודע להביא, זה אומר שהוא, זה כמו שאני אגיד לך לפני קמפיין שאני יודע להביא 3,000 לידים לקמפיין הזה. יודע להביא, זה אומר לעשו מאמצים שיווקיים בסופם יהיו X לידים. זה לא, לא מחייב שזה יקרה. זה לא בטוח שזה יקרה. זה wishful thinking. אני לא ראיתי את זה בשום פנים ואופן כמו שאתה מרמז.
עו"ד אפיק: לא, אני, אני עדיין,
מר פלדמן: אני אומר את זה באופן חד וברור. "
(עמ' 26 לפי ש' 1-24)
--- סוף עמוד 31 ---
145. בחקירתו החוזרת התייחס מר פלדמן לעניין מאגר המידע אותו ניהל במסגרת תפקידו כמנכ"ל חברת קנדה ישראל, כך -
"עו"ד שמר: טוב. עכשיו, שאלו אותך 3 שאלות במשך שעה וחצי, בכל מיני וריאציות, זה לא כל כך רלוונטי. אתה היום יודע מה יש במאגר המידע שלך?
מר פלדמן: אצלי בארגון?
עו"ד שמר: כן, בישראל קנדה.
מר פלדמן: רוכשי קנדה ישראל ומתענייני קנדה ישראל."
(עמ' 39 לפי ש' 12-16)
146. אם לא די בכך, בחקירתו הראשית העיד מר יהושע, מנהל פרויקטים בחברת במבי, כך-
"ש. אוקיי. תוכל לספר לנו לבית הדין, האם טל ביקש ממך פעם להעביר איזשהו מידע או לעשות איזשהם פעולות פסולות במערכת הבמבי,
ת: לא.
ש: בנוגע למידע ששייך לטריגו?
ת: לא.
ש: אוקיי. במסגרת העדות שלך במשטרה ציינת בין היתר שכל חברה מזינה את הלידים שלה בעצמה. במערכת הבמבי בצורה ידנית. ועוד ציינת שזה חריג מאוד שחברה תזין בתוך תקופה מסוימת כמות מאוד מאוד גדולה של לידים, למשל 50,000 לידים. האם קיבלת מקנדה ישראל או מטל כהן איזשהי דרישה חריגה להעלות קובץ אקסל שיש בו 60,000 רשומות, 65,000 רשומות?
ת: לא, לא בסדר גודל כזה, אין בזה,"
(עמ' 198 לפ' ש' 26-33, עמ' 199 לפי ש' 1-3)
...
"עו"ד ריבנר: הועלתה איזשהי טענה שפנו אליך חברות שונות, שטל לכאורה היה אתם בקשר, וביקשו ממך כשעבדת באותו, בזמנו בבמבי, שתטפל בלידים שטל העביר להם. זה נכון? אתה,
מר יהושוע: אין דבר כזה. כל החברות שלנו גם בחוזה של במבי מול הלקוחות, מצוין בצורה מפורשת שאנחנו כבמבי לא מתעסקים ולא מטפלים בכל הנושא של הלידים. אנחנו לא מביאים לידים, לא מוכרים לידים, לא מספקים לידים. הדבר היחיד שאנחנו עושים זה מלמדים את הלקוחות איך להזין את הלידים שלהם לתוך המערכת, בין אם זה אוטומטי או ידני.
עו"ד ריבנר: טוב. חברת טריגו פנו אליך אחרי שטל סיים לעבוד שם ובקשו שתבדוק עבורם כל מיני דברים בתוך תוכנת הבמבי?
מר יהושוע: הם ביקשו שאני אבדוק מי הוריד מידע מהמערכת ומתי, בחלק מהמקומות במערכת היה בזמנו איזשהו מנגנון שברגע שאתה מוציא את
--- סוף עמוד 32 ---
הקובץ לאקסל מתועד בדיוק השעה ומי המשתמש שעשה את זה. הם ביקשו כמה וכמה פעמים לעשות את הבדיקות על תאריכים שונים, על תקופות שונות, על מסכים שונים, לא היה לזה, לא הייתה עדות שיצא חומר."
(עמ' 200 לפי ש' 3-17) (ההדגשה אינה במקור ת.ס.)
147. בסיכומיה טענה התובעת כי "הנתבע הודה בחקירתו הנגדית כי היה בקשר עם קנדה ישראל עוד בזמן עבודתו אצל התובעת ואף הודה כי קובץ מאגר המידע הסודי היה נגיש בטלפון הנייד שלו גם בעת עבודתו בחברת קנדה ישראל" (סעיף 3.3.10 לסיכומי התובעת). יחד עם זאת, לא הציגה התובעת כל ראיה לכך שהנתבע עשה שימוש בקובץ המידע, במהלך עבודתו בחברת קנדה ישראל.
148. לפיכך, לאור עדותו של הנתבע ובהינתן עדותם של עדי הנתבע, אנו סבורים כי מאגר הלקוחות של התובעת אכן עמד לרשות הנתבע במכשיר הנייד שברשותו, אך יחד עם זאת, אנו קובעים כי לא הוכח שהנתבע העביר את המידע לגורם שלישי לרבות לחברת קנדה ישראל או כי התובע עשה שימוש או הפיק כל תועלת כלכלית ממידע זה.
149. לשם השלמת התמונה נביא את עדותה של גב' ריגר, מנכ"לית המרכז הישראלי לקרקעות, אשר טענה לאורך כל עדותה כי הנתבע לא העביר לה מידע אודות לקוחות הנתבעת במסגרת תפקידה, וכן מעולם לא נדרשה להקים את הנתבע כספק במערכת החברה - המרכז הישראלי לקרקעות. כך, שלמעט מייל אחד שנשלח אליה מהנתבע, לא יצרה גב' ריגר קשרי עבודה עם הנתבע ולא ביצעה עימו שיתופי פעולה שהבשילו לכדי שימוש במאגר הלקוחות של החברה, כטענת התובעת.
בעדותו העיד גב' ריגר כך:
"ש: כן, מצד אחד את לא אומרת שאת לא יודעת, את לא יודעת מי זה טל כהן מצד שני יש פה איזשהי התכתבות שבעצם אתם, את באה ואומרת,
ת: אבל במשטרה, הראתי למשטרה את כל הבמבי שלי, שזה כל התוכנה שלי ולא הצליחו למצוא שום דבר שכביכול בן אדם בשם טל כהן או מישהו שלח לי מתעניינים. זאת אומרת, אי אפשר היה למצוא את הדבר הזה.
ש: פתחתם בסוף כרטיס ספק על שם טל כהן?
--- סוף עמוד 33 ---
ת: אין לי.
ש: הוא סיפק לכם בסוף?
ת: לא, ממש לא. אני לא יודעת, אני, אפשר לבדוק את זה, גם לא, אין לנו שום קשר אליו.
ש: במשטרה לא בדקו את זה?
ת: במשטרה בדקו בבמבי שלי, במערכת התוכנה, נכון שהיה איזשהו מייל כזה שאני אומרת שיפתחו לו פיילוט, אתה יכול להקריא את זה עוד פעם. אבל לא, אין משתמש או חשבון או יכול להיות שאם הוא עבד דרך אחד מהספקים שרצו לעבוד איתי ובמסגרת זה לספק לי לידים, הוא מבחינתי איזשהו עובד של ספק שאני לא יודעת מי הוא, הוא אמור לספק לי לידים. אבל אני בסוף הכל מסתנכרן אצלי למקור הגעה, זאת אומרת, אני עובדת עם ספקים, אז יהיה כתוב אדלנד, יהיה כתוב ליים דיגטאל, יהיה כתוב שם ספק. אני לא, זה מאוד מסודר והכל מגיע ממערכת תוכנה אז כאילו, אין מצב של טעויות,
ש: את אומרת שיכול להיות שזה נמצא פשוט תחת שם אחר, תחת ספק אחר.
ת: אני אומרת שאני לא מכירה את טל כהן, אני לא, אין לי הסכם עבודה איתו, לא רכשתי ממנו בטח לא דברים, לא רכשתי ממנו לידים נקודה. וזהו.
ש: אבל, אבל את אומרת גם שזה יכול להיות דרך ספק אחר,
ת: לא."
(עמ' 187 לפי ש' 15-33, עמ' 188 לפי ש' 1-5)
...
"ש: הוא סיפק לכם בסוף 65,000 לידים?
ת: לא, ממש לא.
ש: הוא רצה אבל לספק לכם 65,000 לידים?
ת: לא, אני לא מכירה את טל, אני חוזרת ואומרת, הוא לא רצה לספק לי כלום אני גם לא קונה לידים,"
(עמ' 188 לפי ש' 19-23)
150. אם לא די בכך, מעדותה של גב' ריגר אנו למדים כי לא רק שגב' ריגר לא עבדה עם הנתבע בשום צורה, הר שגם אם הנתבע היה פונה אליה, היא הייתה מסרבת לקבל את המידע אודות לקוחות התובעת, שכן, לטענתה, מדובר במידע חסר כל ערך. רשימת הלקוחות, כדבריה, אינה רלוונטית למציאות ועל כן אין היא אטרקטיבית עבור המרכז הישראלי לקרקעות, החברה אשר בראשה היא עומדת.
בחקירתה העידה גב' ריגר כך –
--- סוף עמוד 34 ---
"ש: שאתם בעצם רציתם לפתוח לו ספק.
ת: אני קונה אונליין. זאת אומרת במידה וטל עבד באיזשהו מקום שהוא מספק לידים אונליין, כלומר לידים מפייסוק, אינסטגם, או דברים דאות אונליין, כלומר לידים אונליין, אז והוא אצל מישהו ודרכו אז יכול להיות שניסו להביא לי פיילוט ללידים. אבל אני לא, לא הציעו לשאלת המשטרה, רשימות של לידים או דברים שהם ישנים או לידים זבל כמו שהוא שאל אותי. לא הציעו לי, מעבר לזה אני לא יודעת מה, דרך מי הוא הגיע בסתר לנסות לספק את הסחורה, לא יודעת, אני לא קיבלתי ממנו, לא הכרתי אותו ולא, אני גם לא רוצה דברים כאלה ישנים, כאילו אם זה מה שהוא ניסה כאילו להביא לי לפי מה שאתה אומר."
(עמ' 188 לפי ש' 26-32, עמ' 189 לפי ש' 1-2)
...
"ת: תשמע, בוא נסכם שאם אני אומרת שאני לא מכירה את טל, אז זה שתשאל אותי אם הוא הכיר בינינו, כי אני לא מכירה אותו אז הוא לא הכיר בינינו.
ש: לא, אבל את החברה שלך הוא הכיר מין הסתם, כי הוא הגיע אליכם.
ת: הוא לא עבד איתי בחיים, הוא לא מכר לי לידים, הוא מנכ"ל חברת קנדה ישראל, נראה לך שהוא יתעסק בלמכור לי לידים שזה, כאילו, לא הגיוני מה שאתה אומר אפילו. הבן אדם מרוויח כל כך הרבה כסף בחודש, לא הגיוני שהוא,
ש: לא, אני פשוט יש פה איזה מייל, בסופו של דבר בן אדם מגיע, מציע לך לרכוש לידים ובסופו של דבר את נותנת הוראה לפתוח כרטיס ספק אצלך,
ת: אבל לא קשור,
ש: בחברה.
ת: לעופר פלדמן. אני לא יודעת מה עשה המייל הזה וגם המשטרה לא הצליחו לעקוב אחרי ההסתכרנות של הדברים האלה בשביל למצוא ספק. אנשים מציעים לי לידים כל היום, אני עושה פיילוטים כל היום,
ש: אוקיי.
ת: אבל זה פיילוטים של דברים אונליין וטל אני לא מכירה באופן אישי, ובחיים לא קניתי גם דואר זבל באופן, אני לא מאמינה בזה בעסק שלי, פשוט זה מביא אפס תוצאות אז למה שאני ארצה את זה."
(עמ' 189 לפי ש' 20-33, עמ' 190 לפ' ש' 1-3) (ההדגשה אינה במקור ת.ס.)
151. כאן ראוי להזכיר כי, התלונה שהגישה התובעת כנגד הנתבע במשטרה אשר במסגרתה נחקרו העדים הבאים: גב' בן עמי, גב' ריגר, גב' טיילור ומר כפיר, נסגרה בחוסר אשמה על כל המשתמע מכך.
--- סוף עמוד 35 ---
152. מהראיות שנתפסו על ידי הכונס – לא הוכח "סוד" ולא גזל "סוד מסחרי". מהראיות והעדיות שהוצגו בפנינו עולה, כי הנתבע הוריד מידע מתוך מערכת הבמבי לצורך הכנת מצגת לקראת תפקידו הבא בחברת קנדה ישראל - מצגת המכילה פרטים יבשים על ביצועיו ולא פרטים מרשימת הלקוחות. לא הוכח כי הנתבע עשה שימוש ברשימת הלקוחות בעת עבודתו בחברת קנדה ישראל וכן כי הנתבע הפיק תועלת כלכלית מהעברת רשימת הלקוחות לצדדים שלישים. לא הוכח על ידי התובעת, כי חברת קנדה ישראל פנתה לחלק מלקוחותיה המופיעים ברשימת הלקוחות ובעזרתה – רשימת לקוחות מן המוכן - הביאה לסגירת עסקאות.
153. באשר להסכם ההעסקה שנחתם בין הצדדים, לטענת התובעת הנתבע חתם על הסכם ההעסקה בהתאם לנהוג בחברה, אך מסיבה שאינה ידועה לה, הסכם ההעסקה שנחתם על ידי הנתבע נעלם באופן מסתורי. מנגד טען הנתבע כי עם כניסתו לחברה ביום 28.6.2015 לא נדרש על ידי החברה לחתום על הסכם העסקה ולכן, אין בנמצא הסכם העסקה המכיל תניות המחייבות אותו לשמור על סודיות.
154. במהלך הליך זה, למעט טענת התובעת כי החתימה את הנתבע על הסכם ההעסקה, לא הציגה התובעת בפנינו ראיה או עדות שתתמוך בטענה זו, למעט הצגת הסכם עבודה כללי, שלטענתה היא נוהגת להחתים את עובדיה עליו.
155. לאור האמור, אנו סבורים כי ככל שהתובעת הייתה נחושה לשכנע את בית הדין כי העובד חתם על תניות המחייבות אותו בשמירה על סודיות, מצופה היה שהחברה תציג בפני בית הדין ראיות או עדויות לכך, ומכיוון שהתובעת לא פעלה כמצופה ממנה – לא הביאה כל ראיה שתחזק את גרסתה, אין לנו אלא לקבל את טענת הנתבע כי הוא לא חתם על הסכם ההעסקה עם כניסתו לתפקיד, בתקופת העסקתו השניה, קרי ביום 28.6.2015.
156. על כן, אנו קובעים כי אין לראות בנתבע כי מי שהפר הסכם העסקה או התחייבות חוזית כלשהי כלפי התובעת.
--- סוף עמוד 36 ---
157. יחד עם זאת, אנו סבורים כי אי חתימתו של הנתבע על הסכם העסקה עם התובעת הכולל בתוכו תניות המחייבות אותו בשמירה על סודיות, אינו פוטר אותו מלנהוג בהגינות וביושרה כלפי התובעת.
158. אין חולק כי הנתבע הוריד קבצים לשולחן עבודתו במחשבו הפרטי. על כך הודה גם הנתבע בתצהירו. יחד עם זאת, מכיוון שלא עלה בידי התובעת להוכיח כי המידע שנמצא על ידי הכונס עולה לכדי מידע סודי, אין לנו אלא לדחות את טענת התובעת לגזל סוד מסחרי.