159. כמו כן, סבורים אנו כי התובעת לא הוכיחה בהליך זה כי נגרם לה נזק כתוצאה מתפיסת רשימת הלקוחות במחשבו של הנתבע על ידי הכונס. לא הובאה בפנינו, על ידי התובעת, ראייה או לחילופין עדות לכך שחברת קנדה ישראל עשתה שימוש ברשימת הלקוחות של הנתבעת ובכך סגרה עסקאות ו/או להיקף "הנזק" שנגרם לה בגין קשר זה.
160. מכל האמור לעיל עולה, כי מלבד הפרת האמון המיוחד שניתן בנתבע במסגרת תפקידו בחברה, לא הוכח קיומן של שאר הנסיבות המצוינות על ידי התובעת.
161. לאור מארג הראיות והעדויות שהוצגו בפנינו, לא השתכנענו כי רשימת הלקוחות כפי שהציגה התובעת עולה לכדי רשימה סודית ועל כן אין היא זוכה להגנות הניתנות בחוק עוולות מסחריות.
162. על אף קביעה זו כי אין לראות ברשימת הלקוחות כסוד מסחרי ועל אף שלא הוכח שהנתבע העביר את המידע לגורם שלישי לרבות לחברת קנדה ישראל, או כי התובע עשה שימוש או הפיק כל תועלת כלכלית ממידע זה, אנו סבורים כי בדרך בה פעל הנתבע, בהעברת רשימת הלקוחות למחשבו הפרטי במהלך עבודתו בתובעת, ביום בו נודע לו לראשונה כי החברה שוקלת את המשך העסקתו – זומן לשיחת שימוע, כפי שהודה הנתבע –התנהג הנתבע שלא כמצופה מעובד והפר את האמון המיוחד שנתנה בו החברה ככלל, ואת חובת האמון שעובד חב לפי מעסיקו בפרט.
--- סוף עמוד 37 ---
163. משכך, ולאחר שנתנו את דעתנו לכל האמור, אנו קובעים כי יש לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי בגובה של 15,000 ₪ בגין הפרת חובת הנאמנות כלפי התובעת. מעבר לכך יתר רכיבי התביעה נדחים על כל מרכיביה
דיון והכרעה - התביעה שכנגד
פיטורים שלא כדין
המסגרת הנורמטיבית
164. זכות השימוע היא חלק מחובתו של המעסיק לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת. לפיכך, חלה על המעסיק החובה לשמוע את העובד לפני פיטוריו (עס"ק (ארצי) 52/05 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הסתדרות המעו"ף - עיריית קריית גת, 10.11.05; ע"ע (ארצי) 415/06 מלכה - שופרסל בע"מ, 15.7.07. מטרת השימוע היא לאפשר לעובד להזים את הטענות המועלות נגדו, להביא הוכחות לגרסתו ולנסות ולשכנע שלטענות נגדו אין בסיס או שאינן חמורות. על חשיבותה של זכות הטיעון כבר נפסק כי:
"הלכה פסוקה היא, מימים ימימה, כי זכות הטיעון הינה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתנו המשפטית, ומקום של כבוד שמור לה ביחסי העבודה בכלל, קל וחומר עת נשקלת האפשרות לסיום עבודתו של עובד...
ודוק. זכות השימוע איננה מטבע לשון, אין לראות בה 'טקס' גרידא שיש לקיימו, מצוות אנשים מלומדה, כדי לצאת ידי חובה. זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה....". (ע"ע (ארצי) 1027-01 גוטרמן - המכללה האקדמית עמק יזרעאל, פד"ע לח 455 (2003)).
165. עוד נקבע כי לא די באזהרה סתמית של העובד וכי בהליך השימוע יש לפרוס בפניו את כל הטענות נגדו. עם זאת, בהתייחס לבחינה הצורנית של חובת השימוע נפסק כי:
"על מנת לקיים את חובת השימוע, אין משמעות הדבר כי חייבים להתקיים 'כללי טקס' צורניים מסוימים. השאלה האם מולאה חובת השימוע נגזרת בכל מקרה מנסיבותיו הוא. לא דומה מקרה בו התשתית העובדתית או
--- סוף עמוד 38 ---
האחרת לפיטורים רחבת היקף למקרה פשוט. זאת ועוד, לא כל 'פגם' בשימוע בהכרח יש בו כדי להצדיק מתן פיצוי - כל מקרה צריך להבחן בנסיבותיו".
(ע"ע (ארצי) 554/09 צבר ברזל הספקה ושיווק מתכת בע"מ - שמיר, 13.1.11.
הכרעה
166. לטענת מר כהן, כאמור, הוא קיבל את מכתב זימון לשימוע ממר פאר בערב שקדם למועד שיחת השימוע, כלומר - "מהיום למחר", בטענה לקונית של "חוסר התאמה לתפקיד". לטענתו, הסיבה האמיתית בגינה החברה החליטה לסיים את העסקתו הייתה חוסר שביעות רצון מתפקידו ומאופן הניהול שלו, וזאת לאור ההמלצה שקיבלה החברה על ידי חברה חיצונית שליוותה אותה. עוד טען מר כהן בסיכומיו, כי השימוע שאליו זומן לא קוים ולמעשה הוא פוטר מעבודתו מבלי שנערך לו שימוע כדין.
167. לפיכך, טען מר כהן כי נפלו מספר פגמים מהותיים בהליך סיום העסקתו בחברה, החל מאי פירוט הטעמים האמיתיים בגינה החליטה החברה לשקול את המשך עסקתו, המשך בקבלת התראה קצרה של יום למועד ישיבת השימוע, ומבלי שניתנה לו לשהות מספקת להיערך אליה כראוי, ולבסוף באי קיום ישיבת השימוע טרם קבלת ההחלטה על סיום העסקתו.
168. לאור כל האמור, טוען מר כהן כי יש לראות בפיטוריו כפיטורים שנעשו בניגוד לדין וללא שימוע.
169. מנגד טענה החברה, כי מכתב זימון לישיבת שימוע שנקבעה ליום 20.7.2016 בשעה 12:00 נמסרה למר כהן ביום 19.7.2016 ומכתב סיום העסקה לאחר שימוע נמסר למר כהן ביום 21.7.2016.
170. בתצהירו טען מר פאר, מנהלו הישיר של מר כהן, כי "השימוע תואם בסופו של דבר לסביבות השעה 13:30 עקב אילוצי לוח זמנים מצד הנתבע. ביום
--- סוף עמוד 39 ---
21.7.2016, לאחר עריכת שימוע לנתבע ולאחר ששמענו את טענותיו בלב פתוח ונפש חפצה, החלטנו לסיים את העסקתו של הנתבע בטריגו והודעה על כך נמסרה לנתבע ביום 21.7.2016". (סעיף 19.2 לתצהיר עדות ראשית מטעם החברה).
171. מנגד טען מר כהן בתצהירו כי "בפועל מר פאר לא קבע לי מועד לקיום ישיבת השימוע, והלכה למעשה הליך של שימוע לא קוים לי כלל ועיקר; וביום 21.7.2016 נקראתי שוב למשרדו של מר פאר ושם נאמר לי בהפתעה גמורה כי אני מפוטר, ונמסר לי מכתב פיטורים שבו מצוין באופן שיקרי כי הוא "בהמשך לשימוע שנערך לי", דבר אשר כאמור מעולם לא קרה." (סעיף 12 לתצהיר עדות ראשית מטעם מר כהן).
172. בהקשר זה העיד מר פאר פעם אחת כי הוא לא זוכר אם התקיימה ישיבת השימוע ביום 20.7.2016 שכן, מר כהן לא הגיע לישיבת השימוע שנקבעה לשעה 14:00, ופעם שנייה העיד כי הוא כן זוכר שהתקיימה ישיבת שימוע ביום 20.7.2016. לשם ההמחשה, נביא את עדותו. בחקירתו הנגדית העיד מר פאר כך –
"עו"ד שמר: עכשיו תגיד לי רגע, ביום למחרת, למרות שכתבת ואמרת, לא קיימת איתו שום שיחת שימוע. אפילו לא נפגשת.
העד, מר פאר: הפוך, דווקא אני חיכיתי לפגישה. והוא ביקש לדחות את הפגישה. או. קיי?
עו"ד שמר: והיא לא התקיימה מעולם, נכון?
העד, מר פאר: אני לא זוכר, אני חושב שכן התקיימה, אבל יש, יש המשך לווטסאפ.
עו"ד שמר: אני שאלתי אם התקיימה שיחה ביניכם? אני אומר לך שלא ניהלת איתו באותו יום שום שיחה וכל מה שאתה מספר בעניין הוא סתם שקר.
העד, מר פאר: יש לך את הווטסאפ? בוא, בוא נעבור עליו ביחד.
כב' הש' סילורה: תפתח את הסעיף, תפתח את התצהיר.
העד, מר פאר: את ההמשך שלו, מה כתוב בהמשך הווטסאפ?
עו"ד שמר: על התאריך (מדברים ביחד).
העד, מר פאר: בוא נעבור ביחד. בבקשה. בוא נעבור עליו. אני ביקשתי ממנו שהוא יבוא לפגישה בשעה 12:30. הוא ביקש לבוא בשעה אחרת. או. קיי?
עו"ד אלוני: יש לי פה, אם זה קטוע אדוני יש לי פה.
כב' הש' סילורה: יש לי את זה, אני רואה.
עו"ד שמר: זה נמצא בנספח, נו, מה?
העד, מר פאר: ביקשתי ממנו לבוא ב-13:30. הוא אומר שהוא לא יכול, גבולי.
עו"ד שמר: כן.
--- סוף עמוד 40 ---
העד, מר פאר: כתבתי לו ב-14:00 וחיכיתי לו, והוא לא הגיע.
עו"ד שמר: ולכן? ולכן מה?
העד, מר פאר: שהוא לא הגיע לשימוע?
עו"ד שמר: סליחה רגע, אתה אמרת שקיימת איתו שיחת שימוע. ואני אמרתי לך לא קיימת איתו שיחת שימוע.
העד, מר פאר: אז או. קיי,
עו"ד שמר: עכשיו אתה קורא לי כל מיני,
העד, מר פאר: אתה נכנס, אתה נכנס לדקויות של האם השיחה שישבתי איתו, אני לא יודע להגיד. עוד פעם, "
(עמ' 147 לפי ש' 17-33, עמ' 148 לפי ש' 1-10)
173. בעדותו שב וחזר מר כהן על טענתו כי שיחת השימוע, למרות מכתב הזימון והודעות הוואטסאפ אשר דנו בנושא שעת ישיבת השימוע, לא התקיימה בסופו של דבר. עוד טען מר כהן בעדותו כי ביום 19.7.2016 נודע לו לראשונה על סיום העסקתו משיחה שקיים עם מר פאר במשרדו, בה סיכם איתו מר פאר על סיום העסקתו.
בחקירתו הנגדית העיד מר כהן כך –
"ש: סליחה, העורך דין שלך טען שבשיחה שלך עם גל ב- 19 ביולי גל אמר לך 'אתה מפוטר', זה נכון או לא?
ת: בשיחה שלי ב- 19 ביולי?
ש: כן.
ת: גל, הגענו להסכמה שאני אסיים לעבוד בטריגו, לא הגענו עדיין להסכמה לגבי מועד העזיבה.
ש: זאת אומרת אתה בחרת גם כן לעזוב.
ת: שוב, אתה, גל הציע שנסיים את עבודתי ואני לא התנגדתי, אמרתי את זה מהרגע הראשון.
ש: אוקיי. ואחרי שסיימת את השיחה עם גל,
עו"ד ריבנר: סליחה.
עו"ד אלוני: אוקיי?
עו"ד ריבנר: כן.
עו"ד אלוני: אחרי שסיימת את השיחה עם גל, אתה מה עשית? אתה יכול להסביר?
העד, מר כהן: אחרי שסיימתי את השיחה עם גל התפנתי לטפל בכמה נושאים שסיכמנו עליהם בשיחה עם גל היו כמה נקודות שהיה צריך להשלים טרם יציאתי. אחד הדברים זה לשלוח מיילים לספקים ולהפנות כל ספק וספק למי ממשיך לטפל פה, פעם אחת הפנתי לנטע, פעם לגל, פעם לגל ורון, לא זוכר למי עוד שם. כמובן ברור לכם שכל זה, למי להפנות את הספקים, לא
--- סוף עמוד 41 ---
על דעת עצמי (לא ברור) קיבלתי את זה מגל, נתן לי הוראה, 'כל ספק תעביר אותו למישהו אחר', וזה התכתובות שאתם רואים."
(עמ' 263 לפי ש' 13-33) (ההדגשה אינה במקור ת.ס.)
174. בניגוד לטענת מר כהן, העיד מר פאר כי ביום 19.7.2016 זימן את מר כהן למשרדו וזאת כדי להודיע לו על רצון החברה לזמנו לשימוע וכי לא נאמר לו בשלב זה כי החברה החליטה לסיים את העסקתו.
בעדותו העיד מר פאר כך –
"עו"ד שמר: אתה סיפרת לנו שהוא רק אחרי שיחת השימוע רץ ועשה איזה פעולות.
העד, מר פאר: התשובה היא לא.
עו"ד שמר: לא?
העד, מר פאר: ממש לא.
עו"ד שמר: אלא?
העד, מר פאר: הפעולה שהוא עשה היא ב-19 לחודש. הפעולה שהוא עשה זה כשישבנו ואמרתי לו אני רוצה שנשב מחר לשיחת שימוע,
עו"ד שמר: כן?
העד, מר פאר: הוא אמר לי אני מבין, אז אני לא ממשיך פה.
עו"ד שמר: מה שתיעדת,
העד, מר פאר: אמרתי לו אני רוצה שנעשה שיחת שימוע. הוא אמר הבנתי. אני הולך להיפרד מספקים. אם תרשה לי לגשת למחשב, אם זה בסדר מבחינתך לגשת למחשב.
עו"ד שמר: הוא אמר את זה.
העד, מר פאר: ואז הוא הלך למחשב. "
(עמ' 150 לפי ש' 29-33, עמ' 151 לפי ש' 1-9)
175. לאור האמור ובהתאם לראיות והעדויות שהוצגו בפנינו, אנו סבורים כי נפלו פגמים מסויימים בהליך פיטורי מר כהן. ראשית, היה על החברה למסור למר כהן מכתב זימון לשימוע לפחות יומיים לפני מועד ישיבת השימוע ולא ערב קודם באמצעות מסרון, וזאת כדי לתת למר כהן שהות מספקת להיערך כראוי לשיחת השימוע. שנית, על החברה היה לעלות על הכתב – במכתב זימון לשימוע, את כל הסיבות בגינן היא שוקלת את סיום העסקות של מר כהן, כפי שהעיד מר פאר בהרחבה בעדותו, ולא להציג טענה כללית של "חוסר התאמה לתפקיד" וזאת כדי לאפשר למר כהן להתייחס באופן קונקרטי לטענות החברה. שלישית, בתום ישיבת השימוע, שלטעמנו לא הוכחה על ידי החברה
--- סוף עמוד 42 ---
כי קוימה, אך ככל שהחברה טוענת שכן, היה עליה להמציא למר כהן פרוטוקול משיחה השימוע – דבר שלא נעשה על ידי החברה, ועל כן, מחזק את טענת מר כהן כי שיחת השימוע עימו לא התקיימה בסופו של יום.
176. לאור פגמים אלו ובהתאם לאמור, קובעים אנו כי החברה סיימה את העסקתו של מר כהן ללא עריכת הליך שימוע כדין וכן מבלי לתת למר כהן את זכות הטיעון כנגד טענותיה בהקשר לסיום העסקתו. כלומר, החברה לא מילאה אחר חובת השימוע כנדרש ממנה על פי הדין ועל כן, אנו קובעים כי על החברה לפצות את הנתבע בסך 10,000 ₪ בגין רכיב זה.
177. למען לא תצא קביעתנו בחוסר, אין אנו מקבלים את טענת החברה כי הליך סיום העסקתו של מר כהן בחברה נעשה בהסכמה על ידי שני הצדדים. שכן, ככל שהחברה מעלה טענה זו, שלטעמנו, לא הוכחה על ידיה, אין היא עולה בקנה אחד עם מכתב סיום ההעסקה אותו היא הציגה בהליך זה.
לשון הרע
178. המטרות והערכים עליהם מבקש חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") להגן אל מול הערכים והאינטרסים שאת היקף פרישתם הוא עשוי להצר, זכו לדיון מקיף בפסיקה ובכתיבה המשפטית. לענייננו די אם נאמר, כי חוק איסור לשון הרע משקף איזון עדין בין שתי זכויות יסוד במשטר הדמוקרטי: הזכות לשם טוב והזכות לחופש הביטוי. שתי זכויות אלו נגזרות מאותה זכות "אם" של כבוד האדם (הנשיא ברק בע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ - הרציקוביץ', פ"ד נח(3) 558 , 565 (2004); להלן: "עניין הרציקוביץ'").