לסיכום: ובחזרה לד' אמות המחלוקת שבענייננו. לדעתי, מקרה זה איננו מגלה עילה להתערבות בגדרי עתירה לדיון נוסף ודין העתירה להידחות.
ש ו פ ט
השופט י' עמית:
אני מצטרף בהסכמה לחוות דעתה של חברתי הנשיאה השופטת א' חיות, על כל חלקיה וטעמיה. את דעתי הבעתי בהליך הקודם נשוא דיון נוסף זה, ועל כן אסתפק במספר הערות בהתייחס לחוות הדעת של חברי ההרכב החולקים על דעת הרוב בדיון נוסף זה.
1. גם הלכות מושרשות ניתן לתקֵף מעת לעת מקום שבו מנסים לערער ולהרהר אחריהן או כאשר נוצרת אי בהירות לגבי תוקפן. לדעת חברי, השופט נ' סולברג, אין עילה לקיים דיון נוסף, משום שלא נפסקה הלכה חדשה בפסק הדין נשוא הדיון הנוסף. חברי השופט ד' מינץ שותף לדעה לפיה אין "נענשים" על בגידה למפרע. כך עולה גם מפסק דינו של חברי, השופט א' שטיין, בציינו שאין מחלוקת "כי לא קיים שום קשר משפטי בין בגידה לזכויות קניין" (סעיף 11 לפסק דינו) ו"העדר זיקה משפטית בין זכויותיה הרכושיות של בת זוג לבין נאמנותה המינית לבן זוגה" (סעיף 44 לפסק דינו). הנה כי כן, דומה כי בנקודה זו קיימת תמימות דעים מלאה בקרב כל תשעת חברי ההרכב, ואם בכך יצא שכרו של הדיון הנוסף – דיינו.
גם בעניין השיתוף הספציפי, נראה כי שוררת תמימות דעים בקרב חברי ההרכב למעט חברי, השופט א' שטיין, וגם כאן יצא הציבור נשכר מהדיון הנוסף שהבהיר ותחם את גבולותיה של ההלכה בנושא זה.
2. חברתי הנשיאה פירטה את כל הראיות והאינדיקציות המעידות על כוונת השיתוף הספציפי בין הצדדים שלפנינו, ואיני רואה לחזור על הדברים. גם בית הדין האזורי הגיע למסקנה כי הוכח שיתוף ספציפי בדירת בני הזוג. את התערבותו של בית הדין הרבני הגדול בממצאי עובדה של בית הדין האזורי (כגון לגבי היקף השיפוץ בדירה) לא ניתן להסביר אלא בהשפעתה של ה"בגידה" ומכאן ההצדקה להתערבות בפסק דינו של בית הדין. גם מלומדי משפט הגיעו למסקנה כי פסק דינו של בית הדין הגדול לא התיימר לקבוע ממצא עובדתי נקודתי, אלא מדובר בפסיקה הקובעת ברירת מחדל גורפת, שלפיה הענקת רכוש של בן-זוג לרעהו, מותנית בכך שמקבל המתנה ישמור על נאמנות מינית כלפי בן-זוגו עד לסיום הנישואין (שחר ליפשיץ "שיפוט מוסרי של התנהגות מינית בנישואים: אוטונומיה ו'משילות' בעקבות בג"ץ 4602/13" עיוני משפט מג 5, 14, 28-17, 38-37 (2020) (להלן: ליפשיץ).
3. איני סבור שהגישה שבה מצדדים חברי ההרכב שהצטרפו לדעתה של הנשיאה, מגלה "חוסר ניטרליות" כלפי דפוסים שונים של חיי נישואין וגירושין, כנטען על ידי חברי השופט א' שטיין. אני גם מתקשה לקבל את דברי חברי, המייחס לרוב חברי ההרכב פגיעה או התערבות בחירות האישית, בחופש החוזה, בקדושת הקניין הפרטי ובחופש הבחירה.