3. הנר דולק, ניתן עוד לתקן, למשוך ידינו מהתערבות בפסק הדין מושא הבקשה, ובפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול. אני סבור, כי אין עילה בדין לקיים דיון נוסף. סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מורה אותנו מי יעלה ויבוא להישמע בדיון נוסף: "נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף". הצד השווה שבכל אלה – קיומה של הלכה בפסק הדין שלגביו מוגשת הבקשה. לא זו בלבד, כפי שנקבע לא אחת, על ההלכה לגלות עצמה על פני פסק הדין, ולהיות ברורה ומפורשת. לאחרונה שבה חברתי הנשיאה חיות ואמרה, כי תנאי לקיומו של דיון נוסף "הוא שבפסק הדין נושא ההליך נפסקה הלכה אשר 'עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בעניין' יש מקום לקיים בה דיון נוסף [...] בהקשר זה נפסק לא אחת כי על ההלכה שנפסקה לגלות עצמה על פני הפסק ולהיות ברורה ומפורשת. עוד נפסק כי אף אם שופטים הגיעו לתוצאה זהה אך הביעו דעות שונות, אין מדובר ב'הלכה'" (דנג"ץ 6679/20 ג'בארין נ' הכנסת (26.5.2021) (להלן: עניין ג'בארין); ראו דבריה של חברתי גם בדנג"ץ 2963/20 ח"כ אופיר כץ נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23 (27.8.2020)).
4. המבקשת בענייננו, ביודעה כי עליה לדלג על פני משוכה גבוהה, טוענת בבקשתה על מספר קביעות בפסק הדין, המבססות לדידה הלכה חדשה:
ראשית, לטענתה, פסק הדין מצמצם במידה ניכרת את עילות ההתערבות בפסיקת בתי הדין הדתיים למקרי-קצה נדירים, עד אשר גם מקרים שבהם נוגדת פסיקת בית הדין את הדין האזרחי – לא יבואו בקהלם.
שנית, לדבריה נקבע בפסק הדין, במשתמע, כי השיתוף הספציפי מתגבש רק במועד הפירוד שבין בני הזוג; לא קודם.
שלישית, לעמדתה, יוחסה בפסק הדין משמעות לאי-נאמנות מינית בתקופת הנישואין, המגעת עד כדי שלילת זכויות רכושיות מוקנות.
5. דא עקא, עיון בפסק הדין מושא הבקשה מלמד, כי הלכות בסוגיות הללו – לא יצאו מפתחו של בית המשפט. הפוך בו והפוך בו בפסק הדין, ולא תמצא 'הלכה חדשה', לבטח לא בדעת רוב, בכל אחת מן הנקודות שאליהן התייחסה המבקשת. ממילא אין מקום לדיון נוסף. אסביר.