דנג"ץ 8537/18 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים - חלק 29

(א) אשר לטענה לצמצום עילות ההתערבות בפסקי דין של הערכאות הדתיות – קבעו כל שופטי ההרכב, כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים, וכי התערבותו תהא מוגבלת למצבים שבהם נמצאה חריגה מסמכות; נפגעו עקרונות הצדק הטבעי; נתגלתה סטייה מהוראות-החוק; או למקרים חריגים שבהם נדרש ליתן סעד מן הצדק, כאשר העניין אינו נתון לסמכותה של ערכאה שיפוטית אחרת. עוד קבעו שופטי ההרכב, כי גם אם נפלה טעות ביישום הוראות הדין – הדתי או האזרחי – על מערכת העובדות הקיימת, אין בכך כדי להקים עילה להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק. דברים אלה נקבעו בחוות הדעת של חברי השופט עמית (פסקה 7); בחוות הדעת של חברי השופט מינץ (פסקה 9); וכן בחוות הדעת של חברי השופט שטיין (פסקה 1). קביעה זו אינה בגדר 'הלכה חדשה', והיא אינה מגלה פנים שלא כהלכה קודמת. קביעה זו, אינה אלא אבן-דרך נוספת בפסיקה מושרשת וידועה. אמנם, המבקשת טוענת כי היה על בית המשפט להתערב בפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול בעניין דנן, משום שלשיטתה פסק הדין ניתן מכוח הדין הדתי, באופן הנוגד את הדין האזרחי. בדרך זו מנסה המבקשת לטעון, כי עילת ההתערבות צומצמה למקרי-קצה, שכן לדבריה, תוצאת פסק הדין עלולה להביא למסקנה כי הכרעה לפי דין דתי בענייני רכוש, שלא בסמכות, אינה מספקת לצורך התערבות. ואולם, בפסק הדין לא נתחדשה כל הלכה גם במישור זה. ברי, כי השופט עמית אינו מצמצם את עילות ההתערבות, שכן לשיטתו יש להתערב בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, "מן הטעם שקריאה של פסק הדין בשלמותו מביאה למסקנה כי מעשה הבגידה של העותרת, הוא שהיטה את הכף לחובתה. בכך התיימר בית הדין להחיל את הדין הדתי על ענייני רכוש בניגוד להלכה הפסוקה, ובכך חרג הוא מסמכותו". השופט מינץ אינו מצמצם גם הוא את עילות ההתערבות, שכן מסקנת דבריו נובעת מקריאתו באופן אחר את פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול. כדבריו: "מתוך דברי הדיינים עמוס ואלמליח ונימוקיהם נלמד כי מסקנה זו נתקבלה במנותק לבגידה [...] אין מקום כדי לומר כי מסקנת דעת הרוב בפסק הדין הייתה נגועה בשקלול נסיבות שאינן רלוונטיות לעניין, או כי בית הדין החיל את הדין הדתי על יחסי הממון הקיימים בין בני הזוג. אשר על כן, בית הדין לא חרג מסמכותו בפסק דינו". גם השופט שטיין אינו מצמצם בדבריו את עילות ההתערבות, הגם שהגיע למסקנתו בדרך אחרת, בעקבות פרשנות שונה שנתן להוראות הדין האזרחי בכל הנוגע לאי-נאמנות זוגית.