משפט משווה
91. לדוקטרינת השיתוף הספציפי אין אח ורע בשיטות משפט מקבילות של ארצות הברית, של קנדה ושל אנגליה. עובדה זו, אף היא מציבה סימני שאלה לגבי נכונותה של דוקטרינת השיתוף הספציפי.
92. למשל, הדין של קליפורניה, הזהה במהותו לדיניהן של מדינות רבות אחרות של ארצות הברית, קובע במפורש כדלקמן:
“[a] transmutation of real or personal property is not valid unless made in writing by an express declaration that is made, joined in, consented to, or accepted by the spouse whose interest in the property is adversely affected.” Cal. Fam. Code § 852(a).
בפסק דין מנחה אשר יישם כלל ברור זה, קבע בית המשפט העליון של קליפורניה דברים ברורים עוד יותר:
“There is no question that the legislature intended, by enacting [§ 852(a)], to invalidate all solely oral transmutations.”
Estate of MacDonald, 794 P.2d 911, 916 (Cal. 1990).
(ראו גם: Nev. Rev. Stat. § 123.130; La. Civ. Code Ann. art. 2343.1; Gabriele v. Gabriele, 421 P.3d 828 (N.M. Ct. App. 2018); Ustick v. Ustick, 657 P.2d 1083, 1091 (Idaho Ct. App. 1983); Sprenger v. Sprenger, 878 P.2d 284, 286 (Nev. 1994); Price v. Price, No. 2000–G–2320, 2002 WL 99534, at *5 (Ohio Ct. App. Jan. 25, 2002); Butler v. Butler, 2009-Ohio-5065, at ¶¶ 21–23; Derr v. Derr, 696 N.W.2d 170 (Wis. App. 2005)).
כלל זה מייצג את הגישה הרווחת בארצות הברית, שכאמור איננה מכירה בקיומו של שיתוף ספציפי מכללא.
93. גישה זו איננה שונה מזו של הדין הקנדי (ראו: CED Family Law—Property (4th ed. Oct. 2018 update); Matrimonial Property Law in Canada (James G. McLeod & Alfred A. Mamo eds., 2019 update); וכן Kerr v. Baranow, [2011] 1 S.C.R. 269). זאת, בכפוף לחריג סטטוטורי אשר חוקק בכמה מחוזות של קנדה, ואשר קובע חלוקה שוויונית של בית המגורים של בני הזוג ללא קשר לבעלות הפורמלית באותו בית ולמקורות הכספיים ששימשו ברכישתו (ראו: Family Law Act s. 4 (Can. Ont.); The Family Property Act s. 22 (Can. Sask.); Family Property and Support Act s. 4 (Can. Yukon)).
94. הדין האנגלי, אף הוא קובע כי שמירה על נכסיו הפרטיים של בן הזוג כשלוֹ בלבד היא בגדר כלל בסיסי ממנו אפשר לסטות רק על ידי התנאה חוזית מפורשת, כדוגמת הקמת נאמנות לטובת בן הזוג נטול הנכסים (ראו, למשל: White v. White [2000] UKHL 5). בתוך כך, בבתי המשפט של הממלכה המאוחדת מסתמנת מגמה לקבוע חלוקה שווה של בית המגורים של בני הזוג (ראו: Brian Sloan, Keeping Up with the Jones Case: Establishing Constructive Trusts in ‘Sole Legal Owner’ Scenarios, 25 Legal Stud. 226 (2015)) לצד תשלומי איזון עליהם בתי המשפט מוסמכים לצוות במקרים של פירוד במצב של חוסר שוויון קיצוני בין בני הזוג (ראו: Miller v. Miller; McFarlane v. McFarlane [2006] 2 AC 618).