"כל אלו אין להם לא עיקר כתובה ולא תנאי כתובה ולא תוספת, אבל תטול מה שהכניסה לו והוא בעין, בין מנכסי צאן ברזל בין מנכסי מלוג. ואם כלה או נגנב או נאבד, אין מוציאין ממנו. וכן הדין במי שזינתה או שיוצאה משום שם רע, שאיבדה עיקר כתובתה ותוספת, ונוטלת מה שהוא בעין מכל מה שהכניסה וכן הדין בכל אותן ששנינו בהן תצא מזה ומזה".
אמנם, עניינה של הלכה זו ברכוש אשר היה שייך לאישה לפני נישואיה. עם זאת, יש להסיק ממנה את העיקרון הבסיסי אשר פורט לעיל, לפיו אין בכוחה של התנהגותה המאוחרת של אישה להשפיע על בעלותה הקניינית בנכסים – בין אם אלו היו בבעלותה לפני הנישואין ובין אם זכתה בהם במהלך הנישואין (זאת למעט נכסים שקיבלה במתנה מהבעל לגביהם, כפי שנראה להלן, קיימת מחלוקת בין הפוסקים). בכך, הלכה למעשה, ניתן לסכם את הדיון, שכן אישה שזכתה ברכוש בדרך של שיתוף ספציפי אינה מאבדת את הרכוש בשל התנהגותה לאחר מעשה. אף על פי כן, ראיתי לנכון להרחיב במילים ספורות את היריעה ולדון בשאלות אחרות הקרובות לענייננו, ולו בשל כך שבית הדין הרבני מתייחס לעתים גם לשאלות רכושיות אחרות המתעוררות בשל התנהגותם של בני הזוג במהלך נישואיהם (וראו למשל: ע' (גדול) 1125089/1 פלוני נ' פלונית (26.3.2018), פסק דין שניתן לאחר פסק דינו של בית הדין הרבני מושא ענייננו). בעשותי כן, אין בכוונתי להשיג את גבולו של בית הדין הרבני האמון על פירוש הדין העברי ועל פסיקת ההלכה בו. בכוונתי, בהרחבת הסוגיה אך להראות כי בעיקרי הדברים לא קיימת סתירה, וודאי לא סתירה מהותית, בין ההלכה היהודית לפי דעתם של פוסקים רבים לבין פסיקתו של בית משפט זה.
23. כאמור, רכוש פרטי שהאישה הביאה עימה מביתה לבית בעלה, נותר בבעלותה גם אם זינתה תחתיו. הלכה זו נכונה לא רק ביחס לרכוש שאין לבעל זכות בו כלל, אלא אפילו ביחס לרכוש שהבעל קיבל בו זכויות שימוש מסוימות, מכוח תקנת חכמים שהסדירה את יחסי הממון בין בני הזוג (ובלשון חכמינו – נכסי "צאן ברזל" [נכסים שהבעל משתמש בהם וחייב באחריותם] ונכסי "מלוג" [נכסים שהבעל נהנה מפירותיהם ואינו חייב באחריותם]). היא גם נכונה כאשר מדובר ברכוש שהוענק לאישה במתנה, אם כי דיני מתנה בעניין זה מורכבים, הואיל ובכל מקרה נתון יש להתחקות אחר כוונת הצדדים אם המתנה ניתנה כמתנה גמורה או כמתנה על תנאי. מדובר בנושא החורג מד' אמותיו של הדיון שלפנינו, הואיל והשיתוף הספציפי בנכסים אינו מבוסס על הענקת מתנה מבן זוג אחד לשני. עם זאת, מפאת חשיבות הסוגיה ומכיוון שניתן ללמוד ממנה ולו על דרך ההיקש, נדון בה ולו על קצה המזלג.