26. ההנמקה שעמדה בבסיס הלכה זו היא בחוסר ההיגיון להבחין בין מתנה הניתנת לבת זוג לבין מתנה הניתנת לכל אדם אחר. ובלשונו של בעל העיטור (המובאת שו"ת הריב"ש לעיל):
"[...] דמאן דכתיב מתנה לאשתו בשעת נשואין ומגרש לה לא אמרינן כי אקני לה אדעתא למיקם קמיה. דאלא מעתה מאן דיהיב מתנה למאן דרחים ליה ערבא בעי למשקל מיניה דרחים ליה לעלם, וה"נ דמאן דיהיב ליה מתנה לרחמיה ונפל ביניהון איכסא הדרא מתנה, הא לאו טעמא הוא" [שמי שכתב מתנה לאשתו בשעת נישואיהם וגירשה, אין אנו אומרים שהקנה לה רק על דעת שתישאר איתו, שאם כך הדבר אז גם מי שנותן מתנה לאהובו צריך לקחת ערב שיאהבו לעולם, וכן מי שנותן מתנה לאוהבו והתרחשה ביניהם מריבה המתנה מבוטלת – ודברים אלו ודאי שאינם דברי טעם].
נמצאנו למדים אפוא שבן זוג שהביא לבת זוגו (או להיפך) מתנה בשל האהבה השוררת ביניהם, אינו יכול לטעון שנתן לה את המתנה רק בתנאי שתישאר אישתו לנצח. רכוש שהאישה זכתה בו אפילו במתנה מרצון על ידי הבעל, אינו נשלל ממנה בעקבות הגירושין.
27. חרף זאת יש פוסקים שסברו שכאשר האישה מתגרשת מבעלה בשל מרדתו בו, הדין יוצא מהכלל האמור והאישה תפסיד את מתנותיה. יודגש כי גם לפי פוסקים אלו, האישה אינה "נענשת" למפרע, אלא שהמתנות פוקעות בגלל אומד דעת הנותן בעת הנתינה. מצד אחד הרמב"ם (משנה תורה, הלכות אישות, פרק יד, הלכה ח) פסק כי: "כל שנתן לה מתנה מחזרת אותו שלא נתן לה על מנת שתטול ותצא" (וכך נפסק בשולחן ערוך, אבן העזר, סימן עז, סעיפים ב-ג. אם כי יצוין כי גם בעניין זה דינו של הרמב"ם מתייחס באופן מפורש דווקא לאישה הדורשת להתגרש מבעלה נגד רצונו. אך ללא דרישת הגירושין, גם בעת מרדהּ היא לא תפסיד מאומה. זאת לעומת פוסקים אחרים שאינם מבחינים בין שני המקרים; וראו: חידושי הרשב"א כתובות סד ע"א; חידושי רמב"ן, כתובות סד, ע"א). לעומת זאת הרא"ה (חידושי הרא"ה, כתובות סד, ע"א) פסק כי המתנות שקיבלה האישה נשארות בידיה בכל מקרה (וראו גם: שו"ת הרשב"א, חלק ב, סימן קיב; חלק ד, סימן נב; חלק ו, סימן עב; חלק ז, סימן תיד; כמו כן, הטור (אבן העזר, סימן פה), התנה את אובדן המתנות במתן "איגרת מרד" הניתנת לאישה; וראו לעניין זה: הרב יוסף שלום אלישיב הסובר שכתיבת אגרת מרד לא מעלה ולא מורידה לעניין זה – קובץ תשובות הרב אלישיב, חלק ג, סימן קצט).
בעניין זה גם חשוב להדגיש כי אותו דין חל לגבי מתנות שקיבל הבעל מהאישה. היינו הדין הוא דו-סטרי, וכאשר הבעל קיבל מתנות מאשתו ומרד בה, גם הוא יאבד (לאותן שיטות לפיהן המרד גורר אחריו את אובדן הרכוש) את המתנות שקיבל ממנה במהלך הנישואין (מהר"א ששון, שו"ת תורת אמת, סימן נה; חתם סופר, חלק ג, סימן קמא).