28. ולבסוף לדין המתנות כאשר אישה זינתה תחת בעלה. ראשית יצוין כי בכל מקום שהפוסקים הראשונים מתייחסים לשלילת מתנות מאישה, דובר בדין אישה מורדת ולא באישה שזינתה תחת בעלה. היינו דין מורדת הוא דין יוצא מהכלל. עם זאת, בדורות מאוחרים יותר ניתן למצוא פוסקים שהתייחסו לעניין שלפנינו באופן מפורש אשר מפסיקתם עולה כי אישה אינה מאבדת במקרים אלו את מתנתה. כך הלבוש (אבן העזר, סימן צט) כתב "אבל מתנה שנתן לה אף על פי שהוא מגרשה מחמת ערות דבר מתנתה שלה שכבר זכתה בה", כאשר הביטוי "ערות דבר" במקורו כולל בתוכו גם זנות. כך החתם סופר (לעיל) כתב במפורש שגם אישה שזינתה ונאסרה על בעלה לא הפסידה את מתנותיה, ודבריו הובאו בפתחי תשובה (פתחי תשובה, אבן העזר, סימן צט, סק"ז (השני)). נדמה אפוא שזו הייתה גם דעת הפוסקים הקדומים יותר. פסיקה זו עולה אף בפסקי דין רבניים משנים עברו (ראו: תיק (אזורי ב"ש) תשכ"ד/332, פד"ר ו 27, 31 (התשכ"ה); ע' (גדול) תשכ"ג/29, פד"ר ה 9, 13 (התשכ"ג); משפטי שאול סימן יח (ע' (גדול) תשל"א/192 (התשל"ז)), שם הסכימו הדיינים לכך שאישה שזינתה לא הפסידה מתנותיה, אך הגבילו זאת למתנות שנועדו לשימושה הבלעדי, ועל כן פסקו שדירה שנרשמה על שמה חוזרת לבעלה). יחד עם זאת יש לציין כי יש דיינים שבאופן מפורש לא קיבלו את שיטת הלבוש והחתם סופר. לדעתם אם באישה מורדת קיימת נקודת מוצא שהיה תנאי מכללא שאישה לא תמרוד בבעלה, אזי על דרך קל וחומר שאישה שזינתה תפסיד את מתנותיה (ראו שמע שלמה חלק ג אבן העזר סימן יג (ז' בטבת התשנ"ז) שם נחלקו הדיינים בסוגיה).
29. לסיכום אפוא, אין מקום לאמירה הכוללת כי לפי הדין העברי בן זוג מאבד את זכויותיו בנכסיו בשל אי נאמנותו המינית כלפי בן זוגו. למעלה מכך. גם לו דובר בנכס אשר ניתן במתנה על ידי אחד מבני הזוג לשותפו, אין מקום לטענה שהדין מורה על הענשה למפרע, ואף מצד קיומו של תנאי מכללא קיימות רגליים מוצקות לסברה כי עצם אי הנאמנות המינית של השותף לא מוביל לשלילת הזכות הממונית שנרכשה בידיו כדין עובר למעשה. לאור האמור, המסקנה שבית הדין הרבני בענייננו הלך שבי אחר תפיסתו ה"הלכתית-מוסרית" הסותרת כביכול את ההלכה הקיימת בבית משפט זה, מוקשית בעיני.
"תנאי מכללא"
30. ועוד מספר מילים שהן בעיניי לא פחות חשובות מכל הנאמר לעיל. חברתי הנשיאה (בפסקה 54 לחוות דעתה) מציינת כי יש לצמצם את אפשרות ההכרה בתניה מכללא בין בני הזוג לפיה השיתוף הזוגי יהיה כפוף לתנאי מסוים, כזה או אחר, וכך בלשונה: