"I take you to be my wedded husband/wife, to have and to hold from this day forward, for better, for worse, for richer, for poor, in sickness and in health, to love and to cherish, till death do us part."
וכן ראו:Moss v. Moss, 187 A.D.2d 775, 589 N.Y.S.2d 683 (App. Div. 3rd Dept. 1992) בקשר לשאלת תוקפן המשפטי של נדרי הנישואים). ניתן אפוא לזהות במקרים המתאימים קיומם של תנאים מכללא המתייחסים גם לרכיב דומיננטי זה.
38. יתר על כן, אף לעמדת השופט עמית בעניין בן גיאת, אשר ביסס את השיתוף בנכס ספציפי על "חזקת השיתוף", יש מקום ליתן את הדעת ויתר משקל להתנהגות הצדדים, תום ליבם וגיבוש ההסכמה ביניהם. שכן חזקת השיתוף מבוססת על תפיסה חברתית של "מוסד הנישואין כקשר חופשי בין יחידים, המושתת על שוויון, שיתוף פעולה ותמיכה הדדית" (רע"א 8791/00 שלם נ' טווינקו בע"מ, פסקה 8 (13.12.2006)). גם אם השופט עמית באותו עניין כיוון לחזקת השיתוף "הנתפסת בימינו כחזקה נורמטיבית ולא חזקה עובדתית-הסכמית" (עניין בן גיאת, פסקה 27 לפסק דינו), לא ניתן לכחד כי בבסיסה של חזקת השיתוף עומדים התנאים של ניהול אורח חיים תקין והתנהגות המגלה מאמץ משותף לצד כוונה כי הרכוש יהא בבעלות המשותפת של בני הזוג (בג"ץ 8214/07 פלונית נ' פלוני, פסקה 20 (22.7.2010); ע"א 6839/19 חדד נ' פיקהולץ, פסקה 10 (20.1.2021)). כמו כן, אף כי החילה הפסיקה אמת מידה מקלה ביחס לתחולת חזקת השיתוף על דירת מגורים (ראו למשל: בע"מ 1398/11 אלמונית נ' אלמוני, פסקה 15 (25.10.2012)), פשיטא כי אין מקום להתעלם במסגרת הערכת ההרמוניה הקיימת בין בני הזוג – אשר עומדת בבסיס הענקת השיתוף בנכס מנקודת מבט של "חזקת השיתוף" – מהתנהגותם הכללית של בני הזוג, ובכלל זה מהתנהלותם המינית.
39. על כל אלה אוסיף הערה נוספת הקשורה לחוק יחסי ממון, לגבי השלכותיו של "קרע" בין בני הזוג לעניין איזון המשאבים. על אף ברירת המחדל הקבועה בחוק, על פיה המועד הקובע לצורך איזון יחסי הממון הוא יום הגירושין, הרי שתיקון מס' 4 לחוק (חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 4), התשס"ט-2008) קובע, בין היתר, כי ניתן לקבוע את המועד לביצועו של הסדר איזון משאבים עם קיומו של "קרע בין בני הזוג" או כאשר "בני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת [...]" (סעיף 5א(א)(2) לחוק). משמעות הדבר היא כי המחוקק נתן דעתו לאפשרות ש"קרע" בין בני הזוג – פיזי, כלכלי או זוגי – יביא לפקיעת היחסים הזוגיים לעניין איזון המשאבים וישנה את מערך יחסי הממון ביניהם. "קרע" כאמור יכול לבוא לידי ביטוי במישורים שונים לגבי מכלול התנהגויות שונות – בכלל זה יציאה פיזית מבית המגורים; התנהגות כלכלית כגון הפסקת ניהול משק בית במשותף; התעמרות, אלימות או התנהלות הקשורה לנאמנות ומעילה באמון בין בני הזוג. המחוקק מורה אפוא כי מציאות שבה קיים "קרע" בין בני הזוג, מבחינה רגשית או זוגית – על כל המשתמע ממושג זה, או כאשר מתגוררים בני זוג "תחת קורת גג אחת" אך "בנפרד" – היא מציאות המשליכה באופן קונקרטי על מועד הזכות לאיזון המשאבים. מה גם, הוראת סעיף 8 לחוק מאפשרת לאזן את הרכוש בין בני הזוג באופן לא שוויוני "בנסיבות מיוחדות".