בנוסף לאמור, שיקול דעתו של המאסדר, וההחלטות שיוצאות תחת ידו – נבחנים במשקפי המשפט המינהלי הנוהג לגבי בחינת החלטותיהן של רשויות מינהל אחרות:
"... בענייננו מדובר בהחלטה של גורם מפקח (רגולטור) בעניין הנתון תחת השגחתו, אשר דורש מקצועיות, ומעורבים בו שיקולים של מדיניות ציבורית-כלכלית, ושאלות של "צדק חלוקתי" ביחס למשאב ציבורי מוגבל... בהחלטות מינהליות כגון דא, המתייחסות לעניין הטעון רישיון – אשר אין לפרט זכות קנויה בו – מתחם שיקול הדעת המינהלי הוא, ככלל, רחב, וכפועל יוצא מכך "מתחם ההתערבות" השיפוטית בשיקול דעת זה הוא צר ונשמר למקרים חריגים, שבהם הרגולטור חרג באופן קיצוני מאמות המידה המשפטיות, או כאשר הפגיעה בפרט, או באינטרס הציבורי הכללי עליו מופקד הרגולטור – הינה מהותית" (בג"ץ 8938/11 "All for Peace" חברה לתועלת הציבור נ' שר התקשורת, [פורסם בנבו] בפיסקה 18 לחוות דעתי (24.02.2015)).
ראו גם:
"... בית המשפט לא ייטה להתערב בהחלטה של רשות מינהלית מוסמכת, המבוססת על שיקול דעת מקצועי, אלא אם נפלו בהחלטה פגמים המקימים אחת מעילות ההתערבות השיפוטית בשיקול דעת. בחינת שיקול דעתו המקצועית של המפקח על הביטוח נעשית בדומה לבחינת שיקול דעתה המקצועי של כל רשות מינהלית אחרת" (בג"ץ 2969/19 התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל נ' הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, [פורסם בנבו] בפיסקה 11 (16.07.2019) (להלן: עניין התאחדות משרדי הנסיעות) (ההדגשה שלי – ח"מ)).
--- סוף עמוד 33 ---
וראו עוד בנושא זה: עניין איגוד שמאי ביטוח; בג"ץ 5048/07 ארבל – עו"ד נ' בנק ישראל – המפקח על הבנקים, [פורסם בנבו] בפיסקה 7 (09.10.2007); בג"ץ 5934/09 ארגון גמלאי מבטחים נ' ראש ממשלת ישראל, [פורסם בנבו] בפיסקה 7 (31.03.2011)); ע"א 9300/05 מדינת ישראל המפקח על הביטוח נ' קוסקוסי [פורסם בנבו] (18.02.2007) (להלן: עניין קוסקוסי); שרון ידין רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי 34 (2018).
המאסדר גם נתפס, ככל רשות מינהלית אחרת, כמי שנהנה מחזקת התקינות המינהלית כאמור (פסק הדין, בפיסקה 37(ג); אליאס, דיני ביטוח, בעמ' 1613).
66. מן המקובץ לעיל נראה כי אין טעם מבורר להתייחס אל המאסדר באופן שונה מכל רשות מינהלית אחרת, ועל כן, להשקפתי, בהכרעה בשאלה איזה משקל יש ליתן לעמדתו הפרשנית – יש להחיל את הפסיקה הנהוגה ביחס לרשות מינהלית בשאלות של פרשנות.