השבה ונזק
31. הכלל הוא כי ביטול חוזה עקב הפרתו מצדיק את השבת הסכומים ששולמו בגינו. יישום כלל זה לענייננו מחייב את השבת מלוא הסכומים ששילמו התובעים לנתבעים. יחד עם זאת, אני סבור כי בנסיבות העניין יש להורות על השבת שיעור של 75% בלבד (וזאת פרט בעניינה של התובעת 1), וזאת מן הטעם שגם אם בהתאם להסכמי הרכישה, עיקר פעילות השיווק של בית הספר הוטלה על הנתבעים, הרי שהתובעים לא היו פטורים לחלוטין מביצוע פעולות שיווק.
כפי שהוכח במשפט, אמנם מרבית הנתבעים עובדים במשרות בכירות ומלאות אצל צדדי ג', אך יש להם גם עיסוקים נוספים. כך למשל, אחד מהם עוסק בשיווק רשתי (עמ' 32 ש' 20-27), שני מתרגם ספרים (עמ' 30 ש' 15-17) וכיו"ב.
בנסיבות אלה מצופה מהתובעים, אשר להם בעלות חלקית בבית הספר, להרים את תרומתם הסבירה, למאמצי השיווק. לא השתכנעתי כי התובעים עשו כן, ולפיכך, ומשיקולי צדק, אני מורה על השבה חלקית בלבד של הסכומים ששילמו התובעים 2-5, בשיעור של 75% (דנ"א 10901/08 בייזמן נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ פ"ד ס"ה (1) 350).
יוצאת מן הכלל בעניין זה הינה התובעת 1 אשר הוכח כי עשתה מאמצי שיווק סבירים, ואף גרמה לכך שבין 7 ל – 9 אנשים היו מעוניינים ברישום לקורס ואולם הדבר לא יצא אל הפועל שכן לטענת הנתבעים משפר הנרשמים נמוך מן המינימום הנדרש (15 או 20 – עמ' 16 ש' 20-27).
כמו כן השתכנעתי שהתובעת 1 עשתה מספר פעולות שיווקיות נוספות (ר' סעיפים 16-18 לתצהירה, אשר לא נסתר).
לפיכך, אני קובע כי התובעת 1 זכאית להשבת מלוא הסכום ששילמה לנתבעים.
32. אני דוחה את תביעת התובעים לפיצויים בין אובדן רווחים. כידוע, אבדן רווחים איננו עניין לאומדנא, ויש להוכיחו כדבעי בהסתמך על ראיות ובעיקר על חוות דעת מומחה כלכלית ערוכה כדין אשר מעריכה, על בסיס פרמטריים סטטיסטיים וכלכליים, את ההכנסות הצפויות מהמיזם (ע"א 355/80 אניסימוב נ' מלון טירת בת שבע בע"מ פ"ד ל"ה (2) 800). חוות דעת כזו לא הוגשה, ואין מקום לקבוע פיצוי בראש זה על בסיס הערכות כלליות ובלתי מבוססות.
מעבר לכך, טענות התובעים בהקשר זה משתרעות על אובדן ההכנסות מהמיזם, ואולם למיזם צפויות גם הוצאות, לכן בהחלט ייתכן שלאחר ניכוי ההוצאות לא יוותרו רווחים במיזם. יש לזכור כי בהתאם להסכמי הרכישה זכותם של התובעים מוגבלת ממילא לחלק מהרווחים ולא לחלק מההכנסות (סעיף 4 להסכמי הרכישה).
מטעמים אלה של היעדר הוכחה, אני דוחה גם את תביעת התובעים לפיצוי בגין השקעות זמנם של התובעים בפעילות עבור המיזם.
33. כמו כן אני דוחה את תביעת התובעת 1 לפיצוי סטטוטורי בגין שימוש בתכניה והצגתם בקורסים של סטארט על ידי הנתבעים, ללא מתן קרדיט. אמנם התובעת 1 פירטה את העובדות הרלוונטיות לכך בסעיף 32 לתצהירה, ואולם לא הביאה כל ראיות התומכות בטענותיה, לרבות התכנית שהיא יצרה והתכנים שהנתבעים פירסמו ולימדו. לפיכך, יש לראות טענה זו כבלתי מוכחת.
34. נוכח האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הסך של 227,625 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
בתוך הפיצוי נלקח בחשבון גם סכום המע"מ שהתובעים שילמו שכן לא הוכח שבמועד התשלום, הם היו זכאים לניכויו, כעוסקים מורשים.
כמו כן, נוכח הפער בין סכום התביעה לבין פסק הדין, ישאו הנתבעים במחצית האגרה בלבד, ששילמו התובעים.
בנוסף, ישאו הנתבעים בשכ"ט עו"ד התובעים, בסך של 35,000 ₪.
ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.
ניתן היום, ט"ו אייר תשע"ו, 23 מאי 2016, בהעדר הצדדים.
בית משפט השלום בראשון לציון