45. המבקשת להצטרף גרסה כי ביסוד חוזה הביטוח נמצא הסיכון שהסכימו עליו הצדדים, ויש ליתן משקל לסייגים שנקבעו בחוזה הביטוח על-ידי הצדדים עצמם, ולהתחשב בחלוקת הסיכונים שהצדדים הסכימו עליה, כחלק מכיבוד עיקרון העל של חופש החוזים.
עוד נטען על-ידי המבקשת להצטרף כי השינוי בסיכון אליו מתייחס חוק חוזה הביטוח הוא שינוי חיצוני לחוזה ובלתי צפוי, ולא שינוי שנעשה במודע, או באופן מכוון. לפיכך, נטען כי דעת הרוב בפסק הדין משבשת ואף מייתרת את ההסדר שנקבע בסעיפים 17 ו-18 לחוק חוזה הביטוח, ושוללת מהמבטח את האפשרות להתאים את חוזה הביטוח לנסיבות שהשתנו בשל החמרת סיכון.
--- סוף עמוד 18 ---
46. יתר על כן, נטען כי לא ניתן להקיש מהלכת סלוצקי לענייננו, שכן היא מבוססת על הסדר נפרד – המעוגן בסעיף 21 לחוק חוזה הביטוח, שהוא שהוביל לכניסה לשערי סעיף 18 לחוק זה. לשיטת המבקשת להצטרף, ההסדר הקבוע בסעיף 17 לחוק הנ"ל נועד להסדיר סיטואציה שונה לחלוטין – ולטפל במקרים בהם אירוע חיצוני ובלתי צפוי, שאיננו בשליטה או בתכנון של המבוטח, הוא שגרם לקרות מקרה הביטוח.
47. מבחינת השלכות הרוחב של ההלכה שנקבעה בפסק הדין – המבקשת להצטרף גרסה כי למעשה, משמעות ההלכה שנפסקה היא כי בעת שאדם רוכש ביטוח לנהג ותיק, הוא רוכש במקביל, מכוח החוק, ולא מכוח פוליסת הביטוח, רובד ביטוחי נוסף, שמכסה באופן חלקי גם נהג צעיר. תוצאה זו מחייבת את המבטחת בהענקת ביטוחים מקבילים, כאשר התמורה שהיא מקבלת איננה מכסה את מלוא הסיכונים הנובעים מהם, באופן שעלול לגרום להתייקרות דמי הביטוח.
48. באשר לפרשנות סייג המרמה, נטען כי גם גישתה המצמצמת לכאורה של השופטת ד' ברק-ארז לא פותרת את הקשיים הראייתיים בהוכחת "כוונת מרמה", שעלולים להיגרם לחברות הביטוח שיאלצו להשקיע כספים ומאמצים לאיסוף ראיות לביסוס טענת המרמה, דבר שיוביל גם הוא להתייקרות דמי הביטוח.
49. לבסוף, נטען כי יש לפרש חוזי ביטוח בהתאם לציפיות הסבירות של המבוטח, וכי הציפייה של שני צדדים סבירים לחוזה ביטוח מעין זה שבענייננו היא שלא יהיה כיסוי ביטוחי במצב הדברים המתואר.
50. לאחר שהוגשו תגובות לעיקרי הטיעון מטעם הצדדים – נערך בתאריך 08.09.2020 דיון בפנינו בתיק, ולאחריו החלטנו כי הצדדים והמבקשת להצטרף יהיו רשאים להגיש השלמות טיעון מטעמם, שיעסקו בהפניות למשפט המשווה בסוגיות קרובות לענייננו.