--- סוף עמוד 6 ---
המבטחת והבעלים של הרכב הנפגע (המשיב 3) הגישו תביעה לבית משפט השלום כנגד מר פיקאלי, בגין הנזקים שנגרמו להם. מר פיקאלי הגיש הודעת צד ג' כנגד הכשרה חברה לביטוח בע"מ, המבטחת של הרכב הפוגע, כאמור. תביעות אלו נדונו בבית משפט השלום הנכבד וכן בערעור בבית המשפט המחוזי הנכבד.
עוד יש לציין כי בסמוך לאחר התאונה, המבוטח התקשר לסוכנות של המבטחת, ובשיחה הטלפונית הוא נשאל אם מי שנהג ברכב היה מעל גיל 30. המבוטח השיב על שאלה זו בחיוב (למרות שתשובתו לא תאמה את אשר קרה בפועל, כאמור).
ההליכים הקודמים
6. בית משפט השלום הנכבד קבע כי הפוליסה כללה החרגה מפורשת בדבר נהיגה ברכב המבוטח על-ידי נהג שגילו מתחת ל-30, ומשכך אי העמידה במגבלת הגיל שוללת את הכיסוי הביטוחי, ואין מדובר בהחמרת סיכון, כמשמעותה בסעיפים 17 ו-18 לחוק חוזה הביטוח. בתוך כך, בית משפט השלום הנכבד ציין כי במקרים חריגים ניתן לראות באי עמידה במגבלת גיל כהחמרת סיכון, אולם בנסיבות המקרה, בהן הוכח כי המבוטח קיבל לידיו את הפוליסה חמישה חודשים לפני התאונה, ונוכח העובדה כי הוא אישר בעדותו שקרא את העמוד הראשון של הפוליסה (שבו הייתה מנויה ההחרגה בדבר מגבלת הגיל, כאמור), כך שידע על מגבלת הגיל ולא הודיע על הסתייגות ממנה – יש לשלול את הכיסוי הביטוחי.
7. ערעור שהגיש מר פיקאלי לבית המשפט המחוזי הנכבד נדחה, ונפסק, כפי שבית משפט השלום קבע, כי אי עמידה במגבלת הגיל שוללת את הכיסוי הביטוחי, שאלמלא כן – המשמעות תהיה רכישת פוליסת ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח. עוד נקבע כי הדגשת ההחרגה בדבר מגבלת הגיל בפוליסה עומדת בתנאי סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, וכי המבוטח היה מודע להגבלה האמורה.
8. מר פיקאלי הגיש גם בקשת רשות ערעור לבית משפט זה – עליה נסוב פסק הדין, נשוא הדיון הנוסף שבפנינו. בבקשת רשות הערעור נטען על-ידי המבקש שם כי כוונת חוק חוזה הביטוח הייתה לרכך את הגישה של "הכל, או כלום", בין היתר, באמצעות סעיפים 17 ו-18 לחוק, המאפשרים תשלום תגמולי ביטוח מופחתים ויחסיים.
--- סוף עמוד 7 ---
מנגד, נטען כי המחוקק לא התכוון לאפשר למבוטחים ליהנות מפוליסות ביטוח מוזלות, ולגרוס בדיעבד כי יש מקום לשנות את הפוליסה, כך שהם יהיו זכאים לתגמולים חלקיים ויחסיים.
9. בהתאם להחלטת בית משפט זה, היועץ המשפטי לממשלה הגיש עמדה מטעמו ביחס לסוגיה המשפטית שעמדה במוקד הדברים. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, יש לפרש את הסעיפים בחוק חוזה הביטוח שעוסקים בשינויים בסיכון – באופן מרחיב ופרו-צרכני. עוד צוין כי במקרים בהם התרשלות המבוטח היא שהובילה להחמרת הסיכון ולקרות מקרה הביטוח – יש להבחין בין מקרה בו ההתרשלות אירעה בשלב כריתת החוזה, שאז הפרת תנאי הפוליסה תגרור שלילה של הכיסוי ביטוחי, לבין מקרה בו ההתרשלות הייתה באופן קיום הפוליסה, שאז מדובר בהחמרת סיכון שמקנה תגמולים חלקיים (אולם בענייננו, כאמור, המבוטח היה מודע למגבלת הגיל ואיפשר לנהג הצעיר לנהוג). בנוסף, נכתב שיש להבחין בין סיכונים הכלולים בחוזה הביטוח, שעליהם עשוי לחול סעיף 18 לחוק חוזה הביטוח, לבין סיכונים שהם חיצוניים לחוזה הביטוח ולא כלולים בו – שבגינם אין זכאות לקבל תגמולי ביטול כלל.