4. ההסתברות לקרות מקרה הביטוח וגובה תגמולי הביטוח הצפויים תלויים במגוון נתונים, אשר חלקם מצוי בידיעה ובשליטה של המבטח, וחלקם מצויים בידיעתו ובשליטתו של המבוטח. לפיכך, על מנת לאפשר למבטח לתמחר כהלכה את הכיסוי הביטוחי, עומדת למבטח זכות לקבל מהמבוטח מידע הרלוונטי להערכת רכיבים אלה, ואף עומדת לו האפשרות להטיל על המבוטח מגבלות וחובות פעולה שמטרתן לגדר את סיכוני המבטח. חוק חוזה הביטוח מטיל על המבוטח את החובה לספק את המידע הדרוש, ולעמוד במגבלות ובחובות הפעולה שסוכמו בין הצדדים, וזאת באמצעות מספר הוראות שונות, המתייחסות לחובות משלושה סוגים שונים העשויות להיות מוטלות על המבוטח: ראשית, חובת גילוי מידע קודם לכריתת חוזה הביטוח; שנית, חובת גילוי מידע במהלך תקופת הביטוח, ובטרם קרות מקרה הביטוח; שלישית, הוראות לעניין אופן פעולת המבוטח במהלך תקופת הביטוח. אסקור בקצרה הסדרים אלה.
א. ההסדר לעניין חובת גילוי מידע קודם לכריתת חוזה הביטוח קבוע בסעיף 6 לחוק חוזה הביטוח. על פי הסדר זה חלה על מבוטח החובה לתת "תשובה מלאה
--- סוף עמוד 57 ---
וכנה" לכל שאלה שהציג לו המבטח ב"ענין מהותי", דהיינו "בענין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו" (סעיף 6(א) לחוק). עוד מבהיר המחוקק כי "הסתרה בכוונת מרמה מצד המבוטח של ענין שהוא ידע כי הוא ענין מהותי, דינה כדין מתן תשובה שאינה מלאה וכנה" (סעיף 6(ג) לחוק). ויובהר, הגדרת "ענין מהותי" אינה מבחינה בין עניינים שעדיין מצויים בשליטת המבוטח (כגון, זהות האנשים הצפויים לנהוג ברכב) לבין עניינים שכבר אינם בשליטת המבוטח (כגון, עברו התעבורתי). אלה כאלה, עשויים להיות "עניינים מהותיים", ולפיכך על המבוטח לענות עליהם תשובה "מלאה וכנה". ודוק, המענה על שאלות המבטח נדרש להיעשות על פי ידיעתו של המבוטח, ולא על פי מידת שליטתו במידע המועבר על ידו.
ב. ההסדר לעניין חובת גילוי מידע במהלך תקופת הביטוח קבוע בסעיף 17 לחוק חוזה הביטוח. סעיף 17(א) מבהיר כי "נודע למבוטח שחל שינוי מהותי, עליו להודיע על כך מיד למבטח בכתב". סעיף 17(ב) לחוק מבהיר מהו "שינוי מהותי", וכאמור לעיל, הוא עושה כן בזיקה להגדרת "ענין מהותי". ואלה שלוש החלופות להגדרת "שינוי מהותי":
(1) שנוי בענין מהותי ששאלה עליו הוצגה למבוטח לפני כריתת החוזה ושחל אחרי שניתנה תשובה לאותה שאלה;