בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5555/18
בג"ץ 5624/18
בג"ץ 5741/18
בג"ץ 5742/18
בג"ץ 5851/18
בג"ץ 5866/18
בג"ץ 6066/18
בג"ץ 6622/18
בג"ץ 6710/18
בג"ץ 6939/18
בג"ץ 7256/18
בג"ץ 9027/18
בג"ץ 9257/18
בג"ץ 4/19
בג"ץ 6552/19
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט (בדימ') מ' מזוז
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט ג' קרא
כבוד השופט ד' מינץ
העותרים בבג"ץ 5555/18:
ח"כ אכרם חסון ו-11 אח'
העותרים בבג"ץ 5624/18:
פרופ' ריאד אגבאריה ו-10 אח'
העותרים בבג"ץ 5741/18:
מפלגת מרצ ו-5 אח'
העותרים בבג"ץ 5742/18:
עו"ד מורסי אבו מוך – ראש עיריית באקה אלגרבייה ו-1 אח'
העותרים בבג"ץ 5851/18:
חסן הייב ו-6 אח'
העותרים בבג"ץ 5866/18:
ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל ו-3 אח'
העותרים בבג"ץ 6066/18:
רפיק חלבי ו-23 אח'
העותרים בבג"ץ 6622/18:
עו"ד פיראס עאזם ו-18 אח'
העותרים בבג"ץ 6710/18:
מריו טרקטינסקי ו-38 אח'
העותרים בבג"ץ 6939/18:
גדי גבריהו ו-6 אח'
העותרים בבג"ץ 7256/18:
עו"ד שקיב (שכיב) עלי ו-21 אח'
העותרת בבג"ץ 9027/18:
האגודה לזכויות האזרח בישראל
העותרת בבג"ץ 9257/18:
התנועה לטוהר המידות
העותרים בבג"ץ 4/19:
סמי מיכאל ו-55 אח'
העותרים בבג"ץ 6552/19:
פרופ' מיכה אולמן ו-44 אח'
נ ג ד
המשיבים:
1. כנסת ישראל
2. ממשלת ישראל
3. היועץ המשפטי לממשלה
עתירות למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
ז' בטבת התשפ"א (22.12.2020)
בשם העותרים בבג"ץ 5555/18:
עו"ד סאמר עלי
בשם העותרים בבג"ץ 5624/18 ובבג"ץ 5851/18:
עו"ד איימן אבורייא; עו"ד אמל חינאוי
בשם העותרים בבג"ץ 5741/18:
עו"ד ערן לב
בשם העותרים בבג"ץ 5742/18 והעותרים בבג"ץ 5866/18:
עו"ד חסן ג'בארין; עו"ד סאוסן זהר; עו"ד מאיסאנה מוראני; עו"ד סוהאד בשארה; עו"ד פאדי ח'ורי
בשם העותרים בבג"ץ 6066/18:
עו"ד רמי חלבי
בשם העותרים בבג"ץ 6622/18:
עו"ד פיראס עאזם
בשם העותרים בבג"ץ 6710/18:
עו"ד זכריה שנקולבסקי
בשם העותרים בבג"ץ 6939/18:
עו"ד איתי מק
בשם העותרים בבג"ץ 7256/18:
עו"ד שקיב (שכיב) עלי
בשם העותרת בבג"ץ 9027/18:
עו"ד דן יקיר; עו"ד רגד ג'ראיסי; עו"ד סנא אבן ברי; עו"ד גיל גן-מור
בשם העותרת בבג"ץ 9257/18:
עו"ד שמואל שנהר
בשם העותרים בבג"ץ 4/19:
עו"ד נטע עמר-שיף
בשם העותרים בבג"ץ 6552/19:
עו"ד רווית צמח
בשם המשיבה 1:
עו"ד אביטל סומפולינסקי
בשם המשיבים 3-2:
עו"ד ענר הלמן; עו"ד רן רוזנברג
פסק-דין
הנשיאה א' חיות:
האם חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (להלן: חוק יסוד: הלאום או חוק היסוד) הוא חוקתי? שאלה תקדימית זו ניצבת במוקד 15 העתירות שלפנינו, שהגישו ארגוני זכויות אדם וכן אנשים פרטיים המשתייכים למגזרים שונים בחברה הישראלית.
רקע הדברים והליך חקיקת חוק יסוד: הלאום
1. ביום 29.7.2015 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (להלן: הצעת החוק). בדברי ההסבר להצעת החוק, שהוגשה כהצעה פרטית על-ידי 14 חברי כנסת, צוין כי תכליתה היא "להגן בחקיקת יסוד על מעמדה של ישראל כמדינתו של העם היהודי בשוויון מעמד להגנה שמעניקה חקיקת היסוד בישראל לזכויות האדם ולאופייה הדמוקרטי של המדינה". זאת, כדי "להשלים בחקיקת היסוד של ישראל את השילוב הערכי המאפיין את דרכה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות של הכרזת העצמאות" וכן כאקט הצהרתי, המקבל משנה תוקף "במיוחד בזמנים אלו בהם יש המבקשים לבטל את זכותו של העם היהודי לבית לאומי בארצו, ואת ההכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי".
הצעת החוק המקורית כללה 15 סעיפים, ובכללם סעיף עקרונות יסוד המגדיר את מדינת ישראל כבית הלאומי של העם היהודי, לו נתונה הזכות להגדרה עצמית לאומית ייחודית בישראל (סעיף 1(א) ו-(ב)); סעיף פרשנות לפיו האמור בחוק היסוד או בכל דבר חקיקה אחר יפורש לאור סעיף עקרונות היסוד שבהצעת החוק (סעיף 1(ג)) (להלן: סעיף העליונות); סעיף מטרה (סעיף 2); סעיפים המעגנים את סמלי המדינה, בירתה ושפתה (סעיפים 5-3, בהתאמה); סעיפים שעניינם שבות, פעולה למען קיבוץ גלויות וחיזוק הקשר עם העם היהודי בתפוצות (סעיפים 8-6); סעיף המאפשר "לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד לקיים התיישבות קהילתית נפרדת" (סעיף 9(ב)) (להלן: סעיף ההתיישבות); סעיפים המעגנים את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת ימי השבתון והמנוחה (סעיפים 10 ו-12); סעיף המעגן את מעמדם של יום העצמאות, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה (סעיף 11); סעיף שכותרתו "המשפט העברי", שלפיו במקרה של לאקונה יכריע בית המשפט לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל (סעיף 13); סעיף שמירת המקומות הקדושים (סעיף 14); וסעיף נוקשות שלפיו אין לשנות את חוק היסוד אלא בחוק יסוד שקיבלה הכנסת ברוב חבריה (סעיף 15).