9. עוד יש לציין כי בית המשפט הבהיר בהזדמנויות שונות כי אין לשלול מראש את האפשרות שדוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי תאומץ ותיושם בעתיד, גם טרם שיושלם המפעל החוקתי, זאת כמובן בנסיבות חריגות ביותר (שיש לקוות כאמור שלא תתרחשנה) – ושאלה זו נותרה בצריך עיון לפי שעה (ראו, למשל: עניין בנק המזרחי, בעמ' 394; עניין בר-און, בעמ' 312; עניין המרכז האקדמי, בפיסקה ל"ה לחוות דעתו של המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין; וכן חוות דעתם של חברותי וחברי, השופטים: ע' פוגלמן בפיסקה 2, ד' ברק-ארז בפיסקאות 15-11, מ' מזוז בפיסקאות 5-3, וע' ברון בפיסקה 4, כאן).
כעת לאחר שדנתי עקרונית בשאלת הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על חקיקת-יסוד, אדרש לדיון לגופם של דברים בחוק-יסוד: הלאום, שעומד בבסיס העתירות שבפנינו.
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
10. בכדי להידרש לשאלה האם חוק-יסוד: הלאום שולל את היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית, יש לבחון מה עומד בבסיס הצירוף של שני מאפיינים אלה, ובפרט אילו מגבלות נובעות מהגדרתה של המדינה כמדינה דמוקרטית. בירור משמעותו של שילוב מושגי זה רלבנטי, כמובן, גם לשאלה כיצד יש לפרש את חוק-יסוד: הלאום לאור המחויבות לגרעין היהודי-דמוקרטי של המדינה, ולאור החובה הדורשת לפרש את חוקי-היסוד בהרמוניה ובהתאם לעקרונות היסוד של המדינה, הכל כפי שיפורט בהמשך.
אמנם, קצרה היריעה מלפרט ולבחון כאן את מלוא המשמעויות של ההגדרה: "מדינה יהודית ודמוקרטית", ואת מכלול השאלות שצירוף זה עשוי להציף. אולם נראה כי חוק-יסוד: הלאום ביקש, במידה מסוימת, לצקת תוכן לצד ה"יהודי" של המשוואה, ולכן אנו נדרשים להתמקד בשאלה כיצד אותו תוכן משתלב עם המאפיין ה"דמוקרטי", נוכח טענותיהם של העותרים כי חוק-יסוד: הלאום מפר את האיזון העדין בין השניים. לגישתי, עדיף היה לעסוק בפירוט האלמנט של "יהדותה של המדינה", אם הוחלט לעשות כן, בצד פירוט המהות של היות המדינה "דמוקרטית", שערכי השוויון מוטמעים בה. ככל שננקטה דרך אחרת – יש בה חוסר סימטריה ברמת ההפשטה, המחייבת תיקון חוקתי בהקדם, ומשלא נעשה כן, אנו נדרשים לשאלה זו.
11. ההגדרה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית הציפה לאורך השנים אתגרים שונים ויש מי שאף הציגו יסודות אלו כמצויים בקונפליקט. לגישתי, ועמדה על כך גם חברתי הנשיאה, מדובר ביסודות משלימים הדרים בכפיפה אחת, גם אם לעיתים במתח מסוים, והם בבחינת "עילה המורכבת משני מרכיבים (יהודית ודמוקרטית)" (א"ב 11280/02 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה נ' ח"כ טיבי, פ"ד נז(4) 1, 19 (2003) (להלן: עניין טיבי)).